קלף שמונה חרבות: לא לתת לרגשות השליליים לעצור אותנו

"היום הוא המחר שאתמל כל-כך חששת ממנו".
(דייל קרנגי).

פעמים רבות אנו מוצאים את עצמנו במצבים בהם הרגש וההיגיון מתנגשים. לא פעם אנו רוצים דבר מה, ולמרות שאנו יודעים בוודאות שזהו הדבר הנכון, אנו בכל זאת עוצרים את עצמנו ונמנעים מלפעול.

מדוע?
מדוע אנחנו לא פועלים כפי שההיגיון, השכל הישר, מורה לנו. מה הבעיה לבקש מהבוס העלאה? הרי טכנית זהו אירוע שאינו אורך יותר מדקה: "לעלות לקומה שישית, לדפוק בדלת, לשבת על הכסא ולהגיד: "היי בוס. אני עובד כבר 5 שנים כאן ואני רוצה העלאה במשכורת". טכנית, זה ממש לא בעיה – תנסו לעשות את זה מול חבר ותראו – קלי קלות.
אז מדוע זה לא קורה?
התשובה היא שאנו מעורבים רגשית וכיוון ששוב אנו שבויים בידי האשליה שהעתיד קיים ותוהים 'מה יקרה אם…'. אנו כה פוחדים ממה שיקרה, שלפעמים הפחד משתק אותנו ואנו אפילו לא מנסים לשנות. בפועל, פעמים רבות אנו מעדיפים להישאר באותו מקום למרות שלא טוב לנו ולמרות שהמצב כרגע רע יותר מהתוצאה הגרועה ביותר שיכולה להיות אם נקח יוזמה וננסה לשנות.

התפקיד של סדרת החרבות הוא לאפשר לנו להכיר כלי נפלא הנמצא ברשותנו – את ההיגיון, ופעמים רבות תפקיד סדרת האוויר הוא לעזור לנו לפקוח את העיניים ולהראות שהפעם צריך לפעול בהגיון ולא לתת לרגש להשפיע.

בואו נתבונן לדוגמא על המקרה של מוטי. הוא עובד חדש במקום העבודה שאליו התקבל לפני 3 חודשים בפרוטקציה דרך אבא שלו. הוא עובד טוב ועכשיו לאחר חודשיים וחצי של תהליך התמחות ארוך הוא מתחיל להחזיר סוף סוף את ההשקעה שהחברה השקיעה בו. הכול הולך מצוין אבל…
לפני 3 ימים הוא קיבל אישור למלגת לימודים בחו"ל. מלגה שלה הוא כה ציפה והוא יודע שהוא חייב ללמוד שם, כיוון שזו הזדמנות של פעם בחיים. אבל הוא מתלבט.
לא כי באמת יש לו התלבטות, אלא כיוון שלא נעים לו: לא נעים לו מהבוס שכל-כך טוב אליו, מהחברה שהשקיע בו כל-כך הרבה, לא נעים לו מאבא שלו, מהעובדה שעכשיו מתחילה העונה החמה בעבודה ויהיה להם חסר כוח אדם ובקיצור… חייו אינם קלים.
אך בואו ונשאל לרגע את עצמנו מה היה קורה אם המצב היה הפוך: אם החברה הייתה צריכה לצמצם בכוח אדם ולפטר אותו. האם גם לה היה "לא נעים"? אני מניח שהתשובה היא שזה לא רלוונטי. מדוע – כיוון שלמרות האהדה שלהם למוטי, ברור שזה מה שצריך להיעשות.

אז מדוע זה שונה? מדוע כל-כך קשה למוטי? 

כיוון שהוא מעורב רגשית, ועל מקרים אלו בדיוק קלף טארוט זה מדבר ומלמד אותנו שעלינו להתנהל אחרת. להתעלות מעל המעורבות הרגשית, ולפעול מתוך הגיון מבלי שהרגש יפריע.
אז נכון, אנחנו מעורבים רגשית. אנו מפחדים, חוששים, לא נעים לנו ואולי אפילו כבולים לחוזה. אבל כל אלו אינם רלוונטיים, כיוון שאנו יודעים מה נכון לנו לעשות. כשאנו יודעים מה באמת מקדם אותנו ואיזה מחיר נשלם אם לא נעשה את הפעולה הנדרשת, יותר קל לפעול מתוך הגיון ולא להקשיב לרגש.
כאשר אנו רואים את התמונה הגדולה ומבינים מה צריך להיעשות, יותר קל לנו לפעול, וגם אם הדרך היחידה היא לפעול בצורה טכנית – ממקום כזה יותר קל לבצע את הפעולה.

וגם אם מוטי היה אומר לנו שיש קנס של 1,000 דולר שיהיה עליו לשלם במקרה של עזיבה מוקדמת, התשובה תהיה עדיין אותה תשובה: צריך לשלם את הקנס, כיוון שההזדמנות הזו חשובה יותר.

להשתמש בהיגיון ולא ברגש אינו דבר פסול, ופעמים רבות זהו בדיוק הדבר הנחוץ לנו כדי להצליח. זהו בדיוק המסר של יסוד האוויר – להראות לנו את המציאות, את הדרך הנכונה ואת האמת – גם אם הם לא נעימים. 

לא לתת לרגשות השליליים לעצור אותנו

הכול עבד כפי שתכננו בקלף הקודם אורסטס ואחותו אלקטרה. אורטסט הצליח להתגנב לארמון ללא תקלות, הוא חיכה לשעה הנכונה בה יוכל לפעול, ודבר הימצאותו בארמון לא התגלה. כפי שאחותו חזתה: אמו בשעת התפילה לא חרגה ממנהגה וביקשה מהשומרים שיעזבו אותה לבדה. לאחר סיום התפילה, אמו יצאה מבית התפילה וכאן יצא אורסטס ממחבואו הניף את חרבו… הוא עמד להרוג אותה…. אבל…. לא יכול היה לעשות את זה. 

כל התכנונים, כל ההתלבטויות, הפתרונות, ואפילו הוראה ישירה של האל לא עזרו. ברגע האמת הוא לא הצליח לעשות את זה.
ובצדק. הרי כיצד יוכל בן להרוג את אמו?

אמו ידעה שאיננה יכולה לקרוא לשומרים, כיוון שלחץ מסוג זה ייאלץ את בנה להורגה, ולו רק מתוך הגנה עצמית. תחילה ניסתה לפנות אליו ברחמים. לאחר מכן ניסתה לעורר את רגשותיו ודיברה על אהבת אם לבנה. "הבט בחזה שלי", אמרה, "לא פעם היית נרדם עליו כתינוק וראשך היה מונח עליו. האינך זוכר את פעימות ליבו? הן ממנו ינקת ובזכותו גדלת, זהו החזה שהעניק לך את חייך", הוסיפה, וכשראתה כי אורסטס אינו נסוג ואינו מוריד את חרבו, קראה לשלוש אלות הנקם, שלושת הפוריות.
שלוש אלות שחורות ומעוררות פחד ששערותיהן דומות לנחשים עמדו לצידה, ואמו אמרה בשמם כי אם יהרוג אותה אורסטס הן ירדפו אותו עד סוף ימיו. "רע ומר יהיה גורלך", אמרה אימו, "ויהיה עליך לנדוד, נרדף ומפוחד, שכן לא ירפו הפוריות ממך עד סוף ימי חייך". מה יקרה אחר-כך? האם הוא הורג את אמו? את זה תוכלו לגלות בקלף הבא: תשע חרבות. 

לאן מוביל אותנו הנתיב של קלף טארוט זה…

הארכיטיפ של הקלף

פירוש הקלף עוסק בצורך שיש לנו להיות קרים ולפעול ללא רגש כדי להצליח להתגבר על המכשולים. נוכחות הקלף בקריאה מראה שהרגשות מפריעים לנו לפעול נכון וכובלים אותנו, ולכן כשנתעלה מעל הרגשות שלנו, אנו נצליח.

הארכיטיפ של הקלף משלים את הפירוש ואנו נפגוש בו במצבים בהם יש התנגשות בין הרגש להגיון, במצבים בלתי אפשריים בהם אנו יודעים שההיגיון "צודק", אולם הרגש מצד שני מסרב לשתף פעולה. אלו המקרים בהם יתעורר הארכיטיפ ונרגיש את תחושת ה"לא נעים", המוכרת. אולם במקרים אלו עלינו להבין שההיגיון הוא הצודק, ושאם אנו רוצים לעשות טוב לעצמנו, עלינו לחשוב הפעם על ההווה ועל הפעולה שאנו צריכים לבצע עכשיו, ולא על מה שיכול אולי לקרות בעתיד.

להשתחרר מהרגשות השליליים

אנו יכולים להגיע לתוצאה אך חסומים. במקום להקשיב לחלק בנו שיודע את התשובה אנו נותנים לרגשות לשלוט. אם רק נשתחרר, נקשיב להיגיון ונפעל – נצליח.

גם כאן, כמו בכל קלפי השמונה, אנו מוכנים לעשות את המעבר מהשלב בו אנו נמצאים לשלב שבא אחריו, ולהשיג את המטרה שלנו. אולם אנו נוטים להיכשל במעבר הזה בגלל שאנו לא פועלים בצורה שקולה ורציונאלית. אנו מכשילים את עצמנו מכיוון שאנו מסרבים לשמוע לקול ההיגיון הקר ובמקום זאת פועלים ממקומות רגשיים, נותנים משקל גדול מדי לחששות ופחדים, ובעצם חוסמים את הדרך שלנו להצלחה.

דברים רבים עשויים לכבול אותנו ולמנוע מאיתנו את ההתקדמות לשלב הבא: ייתכן ואנו כבולים לחוזה שהפרתו תעלה ביוקר, אולם לעיתים זוהי הדרך היחידה שלנו להשתחרר מהמצב. פעמים רבות בקלף זה אנו נהיה כבולים להתחייבויות רגשיות, נרגיש ש"לא נעים לנו", ייתכן שפשוט "לא נעים" לנו, אולם גם את החוזה הזה עלינו להפר, כיוון שזו הדרך היחידה להשתחרר. כשנפסיק להקשיב לשיקולים לא נכונים, כשנראה את המצב בכללותו, כשנפר את החוזה ו"נחתוך", אז נוכל לצאת לחופשי ולהגיע אל המטרה שלנו.

פעמים רבות נפגוש את קלף טארוט 8 חרבות כקלף המייצג בגידות. ומה קורה בבגידה? בזמן בגידה אנו כבולים למשהו אחר שאינו הגיון: אנו כבולים לתשוקות, יצרים, ל"חוזה" של הזוגיות הקיימת (בהנחה שזו בגידה על רקע מיני) וכדומה. אולם כאן המקום להדגיש כי בגידות אינן חייבות להיות מיניות. הבעל יכול "לבגוד" באשתו עם מקום העבודה והקלף יכול פעמים רבות להראות כי הבעל אינו בוגד מינית כי אם כבול למקום העבודה (ולא עם המזכירה שלו). ייתכן ובן הזוג של השואלת שהגיע אלינו כבול רגשית לבת הזוג הקודמת שלו. הוא לא בוגד בה פיזית ובת הזוג הקודמת כלל לא בתמונה, אולם הוא עדיין כבול ואינו יכול להתאהב בשואלת.
לכן, אל תמהרו לבשר לשואל על הבגידה. בחנו את הרקע לשאלה, את הקלפים הסמוכים לקלף. פעמים רבות תגלו כי ההתנהגות החשודה של הצד השני הנה תוצאה של כבלים ולא של בגידה.

קלף טארוט שמונה חרבות יכול גם להראות שאנו כבולים בגלל סוד שאיננו יכולים לגלות. עלינו להבין כי הסוד הזה, עליו אנו שומרים כל-כך טוב, אינו משרת אותנו במקרה זה, וכי הוא מכביד ומגביל אותנו. לכן עלינו להוציא את הסוד הזה אל האור, ואם נוכל להיות הגיוניים ולהשתחרר מהכבלים הרגשיים, נוכל להשתחרר ולהיות חופשיים. 

בסרטון המצורף תמצאו את הפתרון של מירב טל. מירב היא רקדנית, יוצרת, כוריאוגרפית, ובין השאר גם בוגרת קורס טארוט שלי ויועצת בקלפי טארוט.  וכשמירב מרגישה חסומה – היא רוקדת. היא לא נותנת לרגשות השליליים לעצור אותה, להיפך. כשהיא עצורה היא מוציאה את הכול החוצה דרך תנועה ומלמדת אחרים כיצד לעשות את זה בריקוד.
בסרטון מירב מציגה את האינטרפרטציה המיוחדת שלה לקלף שמונה חרבות ואתם מוזמנים לצפות בו. 

להתראות במאמר הבא: לא להכניס ראש בריא למיטה חולה

(למאמר הקודם: המסביר מתי זה הזמן הנכון להשתמש בתכנון ואסטרטגיה) 

Save