ההבדל בין חיזוי עתידות להסתברות

אחד הדברים שתמיד רצינו, עוד משחר ימי האדם, הוא לדעת מה יהיה בעתיד. מרגע שאכלנו מפרי עץ הדעת טוב ורע, מהרגע בו ההיגיון הפך להיות אחד הכלים המרכזיים בחיי האדם, החל המרוץ אחר הבנת העתיד.

"האם ירד מספיק גשם העונה?", "האם התבואה תצמח כמו שצריך?", "כמה שנים נותרו לי לחיות?", אלו רק קומץ של שאלות שהטרידו את האדם וכמעט תמיד השאלות הקשות היו קשורות לעתידות.

חלק מהתשובות סיפקו אנשי דת, המיתוסים ואנשי המדע שניסו להכניס הגיון וסדר לכול מה שקורה בעולמנו, ולתת מרגוע לחלק בנו הרוצה להבין מה יקרה. דרך חוקים והסברים רוחניים ומדעיים הצלחנו במידה מסוימת להבין מה צפוי לקרות בעתיד, אך עדיין אנו יודעים מעט ופעמים רבות החוקים עליהם אנו מתבססים אינם מושלמים.

כך למשל עד לפני 300 שנים לאדם לא היה מושג לגבי הסיבות שבגללם מגיע זמנו של האדם למות. אנשים סברו שהמוות מגיע בהפתעה, ללא הודעה מוקדמת ובאופן אקראי. יתרה על כך, אותם אנשי מדע ורוח האמינו שהשנים 49 או 63 הן השנים הכי מסוכנות, וחשבו שבגילאים אלו קיימת הסבירות הכי גדולה למות.

מי ששינה לגמרי את הגישה לעניין המוות היה אדמונד היילי, אותו אסטרונום נודע שעל שמו נקרא כוכב השביט היילי. האלי אסף נתונים מבתי קברות ומרישומי אוכלוסין ואת התוצאות שם בטבלה. בצד אחד הוא שם את הגיל ובצד שני כמה אנשים חיים באותו גיל.
היילי לא מצא שום דבר מיוחד לגבי הגילאים 49, או גיל 63, אבל מה שהוא גילה היה מהפכני במידה שלא תשוער. הוא גילה שככל שאנו מתבגרים, כך גדלים הסיכויים שלנו למות.
עכשיו זה נשמע לנו ברור מאליו, אולם לפני שנת 1693 אנשים חשבו שהסיכויים דומים אצל כולם ובכול גיל, צעירים וזקנים כאחד.
ברור שאנו לא יכולים לחזות מתי אדם מסוים ימות, כיוון שהעתיד לא נקבע מראש, אולם יש מספיק כלים דרכם אפשר להבין מה היא ההסתברות של קבוצות שונות למות תוך מספר שנים מסוים, וההסתברות הזו מאד מדויקת.

כדי לשאול את הקלפים נכון, צריך לשאול שאלה רק של "כן" או "לא", ולשאול שאלה התואמת את נטיית הלב בלבד. כך, אלו הרוצים לבחור בליכוד למשל, צריכים לשאול את הקלפים: "האם מפלגת הליכוד תזכה ברוב המנדטים?" (ולא לשאול האם הליכוד יפסידו או האם המחנה הציוני ינצחו).

פרופסור דויד ספיגלהלטר טוען שהחזאים שינו את הגישה שלהם ובמקום לנבא מה יהיה מזג האוויר הם מציגים הסתברות, או במילים אחרות – תחזית.
הוא אומר שיש מספר מאד גדול של משתנים הקובעים את מזג האוויר ולכן במקרים רבים לא ניתן לנבא איזה מזג אוויר יהיה בימים הקרובים. אבל כשמריצים את כל האפשרויות לפעמים מתגלה תמונה של מגמה מסוימת. כך למשל הוא טוען שאם מריצים סימולציות של כל המשתנים (נאמר שיש  5,000 משתנים), לפעמים אפשר לראות שמתוך 5,000 הסימולציות שנעשו מתקבלות 3,000 תוצאות דומות, ואז יש מקום להגיד שיש כאן הסתברות של 60% לסופה.

זה לא חיזוי עתידות, אלא הסתברות.

חיזוי עתידות או הסתברות? בואו נעשה ניסוי…

בעקבות דבריו של פרופסור ספיגלהלטר חשבתי לעשות ניסוי עם קלפי הטארוט ולנסות להבין מה היא הסתברות לזכייה של אחת משתי המפלגות הגדולות.

כמובן שאני לא יכול לעשות את הניסוי לבד ולכן אני רוצה לגייס כמה שיותר משתתפים. ככל שיהיו יותר משתתפים כך הסיכוי של הניסוי להצליח יגדל. לכן בבקשה תפיצו את ההודעה כמה שיותר.

העיקרון של הניסוי הוא פשוט ופתוח לכולם. כדי להשתתף בניסוי צריך בשלב הראשון להחליט איזו מפלגה מתוך השתיים הגדולות (הליכוד או המחנה הציוני) עדיפה בעינינו. בשלב השני צריך לעשות קריאה בקלפים (אלו שאין להם קלפים יכולים לעשות קריאה ממוחשבת) ובה צריך לשאול: "האם המפלגה המועדפת שלי (הליכוד או המחנה הציוני) תזכה בבחירות. 

הוראות הניסוי…

לפני הכול – ניסוח השאלה.

כדי לשאול את הקלפים נכון, צריך לשאול שאלה רק של "כן" או "לא", ולשאול שאלה התואמת את נטיית הלב בלבד. כך, אלו הרוצים לבחור בליכוד למשל, צריכים לשאול את הקלפים: "האם מפלגת הליכוד תזכה ברוב המנדטים?" (ולא לשאול האם הליכוד יפסידו או האם המחנה הציוני ינצחו).

חשוב להדגיש: ניסוח השאלה לא חייב להתאים לבחירה אותה תעשו בקלפי. כך למשל אם אתם בוחרים בנט או מרץ, עדיין ניתן לשאול את הקלפים האם הליכוד או המחנה הציוני  יזכו בהתאמה לנטיית הלב.

 

ביצוע הקריאה הממוחשבת

אלו שאין להם קלפים מוזמנים לעשות את הקריאה כאן בקישור זה. את השאלה יש לרשום במלבן הטקסט וללחוץ שלח. המערכת תפתח לכם דף חדש ובו התשובה, כאשר הקלף האמצעי (מתוך שלושת הקלפים שייצאו) הוא התשובה.

את התשובה יש לכתוב כאן בפוסט זה (בדף הפייסבוק שלי).
חשוב שהתשובה תפורסם רק שם כדי שאוכל לעקוב כמו שצריך על התשובות, ולוודא שאין כפל קריאות.

את התשובה יש לכתוב כאן בפוסט זה (בדף הפייסבוק שלי).
חשוב שהתשובה תפורסם רק שם כדי שאוכל לעקוב כמו שצריך על התשובות, ולוודא שאין כפל קריאות.

התשובה בדף הפייסבוק צריכה להיות: שם המפלגה (מתוך השתיים המובילות) + הקלף שיצא.

באותה ההזדמנות – אלו שלא מכירים את הדף המקצועי שלי – מוזמנים לעשות  לייק.

 

איפה יפורסמו התוצאות

התוצאות יפורסמו בזמן אמת כאן למטה בטבלת האקסל של גוגל דוק. בטבלה יש:

  • טור המייצג את הנטייה של השואל (ליכוד או עבודה).
  • טור המייצג את הקלף שייצא.
  • טור המייצג כמה הקלף נותן ציון חיובי למועמד (מתוך עשר).
  • טור המייצג כמה הקלף נותן ציון שלילי למועמד (מתוך עשר).
  • הערות (אם יש).
  • הסתברות סופית.

 

איך החישוב נעשה

לצורך ההמחשה אבחר את מפלגת עלה ירוק, ואציג ארבע תשובות דמיוניות. חשוב להבהיר שבניסוי זה אנו שואלים רק על מפלגת העבודה והליכוד.

ארבעת הקלפים שיצאו הם:

עשרה מטבעות 
קלף חיובי מוחלט מה שאומר שהמלגה מקבלת ציון 10 בטור החיובי ו-0 בטור השלילי.

הקיסרית
קלף חיובי, אבל חלש. לכן המפלגה מקבלת ציון 7 בטור החיובי ו-3 בטור השלילי.

שתי חרבות
קלף שלילי אבל לא מוחלט, מה שאומר שהמפלגה מקבלת ציון 2 בטור החיובי ו-8 בטור השלילי.

הירח
קלף שלילי, אבל לא מוחלט, מה שאומר שהמפלגה מקבלת ציון 3 בטור החיובי ו-7 בטור השלילי.

סיכום
בטור החיובי: 22, ובטור השלילי: 18. לכן ההסתברות היא: 55 אחוז סיכוי להצלחה.

בהצלחה לכולם

 

לצפיה במסמך המקור עם שמות הקלפים והפירוט »

הכותב: שגיא מנדלבוים

© שגיא מנדלבוים מטפל בהומיאופתיה קלאסית, ובעל ניסיון של 27 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושאי טארוט וחלומות אותם הוא מלמד בתל-אביב ובמרכזים שונים ברחבי הארץ. את שגיא הנכם מוזמנים לפגוש בהרצאת המבוא הקרובה וכן בקורסים: טארוט, טארוט מתקדמים ובקורס פענוח חלומות.
על הכותב בהרחבה

2 thoughts on “ההבדל בין חיזוי עתידות להסתברות”

    1. שגיא מנדלבוים

      לדעתי לא ניתן לחזות, אבל ניתן לחשב הסתברות.
      אבל כפי שרואים פעמים רבות – הסתברות היא רק אומדן של סיכוי.
      וכיוון שהמציאות תלויה בבחירות של אנשים, הרי שלא ניתן לחזות את העתיד.
      לדעתי הניסוי שיקף את הלך הרוח נכון לשלושה ימים לפני הבחירות. מהיום השני כמעט ולא היו קוראים שהשתתפו בניסוי וחבל. הייתי שמח לראות אם המגמה של השינוי הייתה באה לידי ביטוי בקריאות של האנשים (ואולי לא, בשביל זה עשיתי את הניסוי).
      למשל הייתי שמח אם היו 20 קוראים שהיו עושים קריאה בקלפים לאחר שביבי הודיע את ההודעה הדרמתית שלו בעניין ההצבעה ההמונית של הערבים.
      אבל נתת לי רעיון, ואני בדרך לכתוב מאמר על הנושא 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *