קריאה בקלפי טארוט לאדם ללא ידיעתו

מרים (שם בדוי) מגיעה אלינו לקריאה בקלפי טארוט מרחוק. היא נסעה בכבישים 3 שעות, החליפה 3 אוטובוסים, ובסוף כל המסע הארוך הזה בו היא משלמת 300 ₪, הדבר החשוב ביותר שהיא רוצה לשאול הוא: "האם הבת הנשואה שלי בהריון?" 

(מתוך קורס המתנה: "כיצד לעשות (נכון) קריאה בקלפי טארוט". הקורס פתוח לקהל ואתם מוזמנים להירשם כאן ולהתחיל לקבל (ללא תשלום) כלים, דוגמאות והסברים שבעזרתם תוכלו להתחיל לקרוא בקלפי טארוט)

לא פעם קורא בקלפים ממוצע נתקל במקרים מסוג זה, מקרים בהם השואל מבקש לברר פרטים על צד ג', צד שאינו נוכח, אינו מודע לכך ששואלים עליו שאלה, וגרוע מכך – הוא גם לא נתן את ההסכמה לכך.
מקרים מסוג זה מעלים שאלות לגבי התפקיד של הקורא בקלפים, מה מותר לעשות, מה אסור, ומה האתיקה אומרת על במקרים אלו. 

נעים (לא) מאד להכיר – הקריאה ה"ריכולית"

בואו נקרא לילד בשמו: קריאות הנעשות על אדם אחר' נקראות קריאות  "ריכוליות". מטרתן היא לספק מרגוע לסקרנות שלנו ולבדוק היכן עומד הצד השני, מה הוא חושב, מה הוא מרגיש, או גרוע מכל אלו: לאפשר לנו לחטט בחייו.

קודם כל, בואו נקרא לילד בשמו: קריאות הנעשות על אדם אחר ללא ידיעתו או הסכמתו נקראות קריאות  "ריכוליות". מטרתן היא לספק מרגוע לסקרנות של השואל, ולבדוק היכן עומד הצד השני, מה הוא חושב, מה הוא מרגיש, או גרוע מכל אלו: לאפשר לו לחטט בחייו. 

קלפי טארוט הם כלי ואפשר לעשות אתם הכול. אין גוף שישלול את רישיון הקריאה בקלפים למי שיעשה קריאה על אדם אחר. טכנית קריאה "ריכולית" היא אפשרית, אולם הבעיה המרכזית בשאלות מסוג זה היא שתשובה לשאלה הנשאלת  עבוד אדם אחר, לא מקדמת את השואל. 

אז נחזור למרים, לנסיעה הארוכה שלה, ולעובדה שהיא כאן מולנו עם השאלה: "האם הבת שלי בהריון?" 

זה לא מדליק אצלכם נורה אדומה? 

סליחה על הציניות, אבל הדבר הראשון שאני הייתי שואל את עצמי במקרה כזה יהיה: "אין לאותה אשה חיים?". האם באמת הדבר הכי חשוב לאותה אשה זה לדעת אם הבת בהריון? ואם היא לא בהריון, החיים שלה יהיו חסרי משמעות?
ואני אפילו אוסיף שאלה: "וחוץ מענייני הבת שלך, הכול בסדר בחיים של אותה אשה? האם הזוגיות, פרנסה, קריירה, הגשמה עצמית, לימודים – בכול התחומים האלו היא "מסודרת"?" 

אתם יודעים מה אני חושב? 

נראה לי שמעבר לכך שיש כאן בעיה אתית שעליה ארחיב בהמשך, סביר להניח שבחיי השואלת קיימים כמה סוגיות בלתי פתורות, שיש לשואלת כמה תחומים בהם היא לא מסופקת, ולדעתי יש כאן איזו שהוא ניסיון לחיות את החיים שלה דרך הבת. 

אז האם נכון לענות לה? אם נספר לה למשל שהבת שלה בהריון, האם זה מה שיהפוך אותה למאושרת? תשובתי היא שאולי היא תהיה מאושרת לכמה שעות, אולם זה לא יקדם אותה לשום מקום, כיוון שתשובה זו לא תעזור לה להתמודד ואפילו קצת עם הבעיות האמיתיות שקיימות בחייה. 

אז מה השאלה הנכונה, אם כך?
התשובה שלי היא שכאשר לא נאפשר לשואל לשאול שאלה על מישהו אחר, לא תהה לו ברירה, אלא לשאול את השאלה הנכונה, ואז הוא יקבל פתרון אמיתי לבעיה האמיתית שלו. 
אם לצורך הדוגמא תבוא אלינו לקריאה בקלפי טארוט בחורה שרוצה לדעת האם החבר לשעבר שלה חושב עליה. הם נפרדו לפני חודש ולא בקשר, אבל היא רוצה לדעת אם הוא עדיין חושב עליה?

כאשר לא נאפשר לשואל לשאול שאלה על מישהו אחר, לא תהה לו ברירה, אלא לשאול את השאלה הנכונה, ואז הוא יקבל פתרון אמיתי לבעיה בה הוא נמצא.

ועכשיו נאמר שזהו מקרה קיצוני ושהוא כן חושב עליה. שכל דבר מזכיר לו אותה ואפילו כשהוא נכנס עם מישהי למיטה הוא צועק (בטעות) את שמה של השואלת שלנו. נאמר שהוא ממש לא מצליח להשתחרר ממנה, אבל הצורך שלו בחופש גדול מכל אלו. איזו תעלת תצמח משאלה זו אם יש לאותו בחור שריטה כל-כך גדולה שאין סיכוי שיתפתח ביניהם משהו, ושהדבר הנכון עבורה הוא להמשיך הלאה.

מה תועיל לה במקרה זה השאלה: "האם הוא חושב עליי?", הרי די ברור שאם נאמר לה את האמת היא תרוץ שוב אליו, זה יהפוך שוב לרומן של כמה שבועות שלאחריו תהיה שוב פרידה כואבת.

לכן אומר שכאשר לא נאפשר לשואל לשאול שאלה על מישהו אחר, ואוסיף שאם גם לא נאפשר לו לשאול שאלות של עתיד – לא תהה לו ברירה, אלא לשאול את השאלה הנכונה, ואז הוא יקבל פתרון אמיתי לבעיה בה הוא נמצא.
אם לא נשאל שאלות של עתיד או שאלות על אדם אחר – השאלה הנכונה תעלה במהלך השיחה שננהל עם השואל.

ובמקרה של אותה בחורה?

יש כל-כך הרבה שאלות שבמרכז שלהם נמצא ה"אני" ולא צד אחר שאפשר לשאול –  כגון:
האם נכון לי להמשיך הלאה בחיי?
האם נכון לי להיפטר מכל הדברים שהוא השאיר אצלי?
האם נכון לי להתקשר לחבר לשעבר?
ואפילו: האם נכון לי לחכות לו עוד חודש?

כל אלו הן שאלות העוסקות בשואלת ובפעולה שהשואלת צריכה לעשות, וכשהיא תשאל את השאלה הנכונה, היא תוכל לקבל את התשובה הנכונה. 

מה האתיקה אומרת על קריאה בקלפי טארוט לאדם ללא ידיעתו? 

מה היא השאלה הנכונה?  אם לא נשאל שאלות של עתיד או שאלות על אדם אחר – השאלה הנכונה תעלה במהלך השיחה שנהל עם השואל.

"אבל זה מה שאנשים רוצים לשאול", שואלים אותי לא פעם תלמידים, "בשביל זה אנשים באים לקורא בקלפי טארוט ".
באותה המידה, אני עונה, יכלה האם ללכת לבלש פרטי ולאחר שהיא תיפרד מכמה אלפי שקלפים, אני די משוכנע שהוא יוכל לשים את ידו על תוצאות בדיקת ההיריון של הבת.
אך די ברור שמקרה זה אינו אתי. 

כדי לפתור את הדילמה נפגשתי לפני כמה שנים עם ערכת דין המתמחה בדיני אתיקה והעלתי בפניה את הבעיה. לאחר כמה ימי מחשבה ובירורים קיבלתי את התשובה הבאה:

מבחינה אתית הקריאה עצמה היא חסרת חשיבות. קבלת המידע מקלפי הטארוט איננה עבירה אתית. העברה האתית מתרחשת כאשר אנו חושפים את המידע לצד אחר. מבחינה אתית אסור לנו לחשוף את המידע או לעשות בו שימוש, כיוון שאז אנו עוברים את חוקי האתיקה.
לצורך המחשה, מותר לי תיאורטית לעשות קריאה בקלפי טארוט כדי לברר האם הבת בהיריון, אבל מבחינה אתית אסור לי להעביר את המידע הזה הלאה. 

תיאורטית, מבחינה אתית, מותר לנו לעשות קריאה בקלפים כדי לבדוק האם החברה של חבר טוב בוגדת בו. השימוש במידע הוא האסור. לכן, במקרה זה, כיוון שדי ברור שלא נוכל לעמוד מנגד אם נגלה שהתשובה חיובית, יהיה עליי לפסול את עצמי מלשאול שאלה מסוג זה. 

ומהי המסקנה?

למעשה הקורא בקלפי טארוט הוא סוג של "מספר יודע כול", כפי שנהוג לכנות סגנון זה בספרות. במהלך הקריאה אנו נחשפים למידע רגיש אודות צדדים אחרים, וללא ידיעתם, ופעמים רבות ידיעה רחבה יותר של המצב מאפשרת לנו הבנה עמוקה יותר של המקרה, אולם השימוש במידע הוא הבעייתי ולכן עלינו לשקול היטב איזה מידע אנו מוסרים. 

כך למשל, אם יבוא אלינו בחור הרוצה לדעת האם הבחורה שאתה הוא יוצא כבר דייט שלישי מפתחת רגשות אליו. שאלה בסגנון: "האם דנה מתאהבת ביוסי?", אינה עברה האתית. העברה על חוקי האתיקה היא בשימוש המידע, ואני רוצה לתת דוגמא מעשית. 
אם בקריאה זו ייצא למשל הקלף שישה מטות, הרי זה ברור שדנה מאוהבת ביוסי. הקלף טארוט שישה מטות מדבר על ניצחונות והצלחות. הוא שייך לסדרת האש ולכן אנו יכולים להיות בטוחים שיוסי "על הסוס" ושדנה דלוקה עליו. למרות שהיא אולי לא תאמר לו את זה, היא מחכה ליד הטלפון לאות ממנו, וכשהם יפגשו היא תהיה מוכנה להתמסר וללכת אתו עד הסוף.

אבל עצרו רגע. מה עוד אומר לנו הקלף שישה מטות?

הקלף מזהיר אותנו שברגע שהשואל יכבוש את דנה הוא יאבד עניין. לכן אם נדע שזהו המצב (ואגב, ישנן קריאות כגון הקריאה הקלטית למשל, המראה לנו גם מבלי שנבקש בפורש מה קורה עם הצד השני), התשובה שלנו צריכה להיות משהו בסגנון:
"תקשיב יוסי, אתה בדרך הנכונה. מה שאתה עושה, אתה עושה לא רע ואין ספק שאם תמשיך כך עוד זמן דנה בסופו של דבר תתאהב בך, אולם יחד עם זאת תראה מה הבעיה. הבעיה היא שאם תגיע למצב בו תהיה לך הרגשה או תחשוב שכבשתה אותה, תתפתח אצלך הנטייה להפסיק להשקיע בה ובמערכת היחסים שלכם ולעשות את מה שאתה עושה היום. אז אתה עלול לאבד אותה ועליך לזכור את זה.

במקרה זה אין בעיה של אתיקה, כיוון שאני אומר לו מה קורה אצלו, מה עליו לעשות ומזהיר אותו מפני הטבע ההרסני שלו. 

ומה יקרה אם בכול זאת נשאל שאלה "ריכולית"?

הכלל הגורף אומר כשאשר אנו שואלים שאלה על אדם ללא נוכחותו ומקבלים קלף של מסר, המסר ניתן עבור השואל, זאת אומרת, עבור האדם ששאל את השאלה.

כך למשל, אם באה אלינו בחורה השואלת מה הבחור שאתו היא יוצאת כשבועיים מרגיש כלפיה ויוצא קלף מסר, כגון חמישה גביעים, הרי שמעבר לעובדה שהקלף טארוט רוצה להגיד לאותה הבחורה שהכול בסדר ושהייאוש שלה הוא בלתי מוצדק, הרי שיש כאן מסר והמסר מכוון לשואלת.
כקלף מסר, הקלף חמישה גביעים מזהיר שלא להיות פסימיים, שלא לראות הכול שחור כיוון שהסכנה היא שכשאנו רואים הכול שחור אנו מתנהגים בהתאם, והקלף מזהיר שאם השואלת תתחיל להתנהג כאילו יש בעיה, תתחיל להסגר, להיות פחות שמחה ופחות לתקשר, לבסוף זה יתגשם. זו תהיה נבואה שמגשימה את עצמה, ולבסוף בן הזוג המתחיל לקבל משהו אחר בזוגיות, יעזוב. ובאמת תהיה לה סיבה להיות פסימית.

נכון, עצם העובדה שהייאוש שלה בלתי מוצדק , הרי יוצא מכך שהבחור מתעניין בה ואולי אפילו מתחיל להתאהב, אולם אין זה אומר שאנו צריכים לשתף את השואל בנתונים האלו. זה יהיה לא אתי ופסול.
כקוראים אנו צריכים לעשות שיקול דעת ולהבין מה עלינו לספר לשואל ומה לא. לשמור את הידע לעצמנו ולעשות את המיטב כדי לעזור לשואל להגיע למקום אליו הוא שואף להגיע.

אם השואל בכול זאת מתעקש לשאול שאלה על צד ג', אנו צריכים להסביר לו שניתן להפנות אל הקלפים את השאלה, אולם השואל צריך לקחת בחשבון שהקלפים לא יענו לו תשובה כפי שהוא מחפש. עלינו להסביר שהקלפים בדרך כלל ישקפו את הבעיה שיש לאותו שואל, יראו לו את דרך הפעולה הנכונה עבורו, ויציבו מראה שתציג בפניו את הסיבה האמיתי שבגלל השואל רצה לשאול את השאלה.

עכשיו, כשהכללים הוסברו לו, ושאנו חופשיים מהציפייה לחשוף מידע על צד ג', אנו יכולים לחפש בקלפים שיצאו את המסר שהשואל צריך כדי שהוא יוכל לקדם את עצמו. 

כך למשל אם במקרה של מרים, ייצא הקלף טארוט שמונה גביעים, הרי שהקלף כלל לא מדבר על עניין ההיריון של הבת, אלא נותן לשואלת עצה טובה: let go, תשחררי. הקלף מייעץ לשואלת שלנו לוותר על החיפוש הקדחתני אחר התשובה, ואומר לה שדרך הפעולה הטובה ביותר עבורה היא לוותר על התשובה. כנראה שכתוצאה מכך שהאם לחצה על הבת כל-כך הרבה, הבת הפסיקה לשתף פעולה.
כאשר השואלת תפסיק ללחוץ, ותחכה בסבלנות הבת תבוא אליה מיוזמתה ותשתף אותה.

זה לא מקום להרחיב, אולם למעשה הקלף טארוט שמונה גביעים מאפשר הבנה עמוקה יותר של הקשר בין האם לבת, הוא מצביע על דפוס פעולה של האם ומראה שהגיע הזמן להשתנות לטובת מערכת יחסים טובה ובריאה יותר, לא רק בינה ובין הבת שלה, אלא גם בינה ובין החתן שסובל אף הוא מההתערבות הבלתי פוסקת של האם במעשי הבת. 

טוב.. אני בכול זאת ארחיב טיפה: בקלף טארוט הבא (תשעה גביעים) קופידון משתחרר מאחיזת אמו ובוחר בקשר עם אשתו. הבחירה שלו היא הבחירה הנכונה, אולם מערכת היחסים בינו ואמו מתערערת. כשהוא פוגש את זאוס מאוחר כדי שיחתן  אותו ואת פסיכה (אשתו) הוא מגלה שגם אמו נמצא שם, ושואל את זאוס: "מה היא עושה כאן".
נכון שהסיפור לא תואם במאת האחוזים, יש לשואלת בת ולא בן, ואני מניח שביתה לא מחליפה את קופידון, אולם הארכיטיפ כן קיים כאן, וכדי שלא להגיע למצב בו בתה תשאל את הרב בברית: "מה היא עושה כאן?", כדאי לה להוריד הילוך ולתת לבת שלה לנהל את הקצב במערכת היחסים שלהם.

Save