האם החיים הם אוניברסיטה וייעודינו הוא לעבור בין שיעור לשיעור? האם מעבר של שיעורים מחשל או מכשיל אותנו? איך נדע לא לחזור על אותו שיעור פעמיים?
פעמים רבות אנחנו חיים בתחושה של ספקות לגבי אורח חיינו. זה יכול לבוא לידי ביטוי בפעולות שגרתיות כמו נטייה לדחות דברים עד שיצטברו ודפוסי התנהגות מהותיים יותר, כמו קבלת החלטות גורליות. כאשר מתעוררים בתוכנו ספקות, אם לא נקשיב להם אנחנו עלולים לחוות תסכול, תחושת החמצה וכל מה שגורם לנו להרגיש ש"זה לא זה". הספק הוא האיתות בשבילנו שייתכן ומשהו לא נכון לנו, שיש מקום לשינוי, שצריך לבחון דברים שוב. כאשר נכיר בעובדה שעלינו להקשיב לאיתותים נהייה מוכנים לקבל הדרכה והכוונה לדרך הנכונה ביותר עבורנו.
מה עושים כאשר מתעורר ספק?
לא מעט פעמים בחיים אנחנו חווים ספקות לגבי סיטואציות, לדוגמא: כאשר בחור מציע לבחורה להתחתן והיא עונה מיד כן ואז היא מתחבטת עם עצמה האם היא באמת רוצה להתחתן אתו? האם הוא האחד בשבילה כמו שהיא האחת בעיניו? זה יכול לבוא לידי ביטוי גם בהחלטה ללמוד מקצוע מתוך "לחץ חברתי/משפחתי" ועד לקניית 10 מוצרים שלא צריך אותם כי הם במבצע שמלחיץ לנו את ההחלטה. למעשה בכל ספק אנחנו מקבלים שני קטבים להחלטות האחד כן והשני לא. אך כאשר מתעורר הספק עלינו לתת לעצמינו זמן לחשוב, לבחון, להשוות ולהתייעץ במידת הצורך. פזיזות בהחלטות מתוך לחץ הוא האויב מספר אחד לספקות שלנו.
הטלת ספק הוא פתרון בכול מצב, אפילו בהחלטות שאינן גורליות. כי כשנלמד להטיל ספק בכול תחום, נלמד להטיל ספק גם בהחלטות הגדולות שלנו וכך לפעול ברוב הפעמים מתוך האמת הפנימית שלנו. אין הכוונה שהטלת ספק תהפוך אותנו לאיטיים יותר אלא לכנים יותר.
מהי אמת באמת?
מכירים את התחושה שמצאנו את הדבר הנכון עבורנו? את הזוגיות הנכונה, הבית עם האנרגיות הטובות, המקצוע שאנו אוהבים. בתחושת "הדבר הנכון" חבויה האמת הפנימית שלנו. קשה לנו להגדיר אותה לעצמינו מראש והדרך אליה משלבת הרבה ניסוי וטעייה אך כאשר נפגוש בה, או לחילופין בגורם שיכוון אותנו אליה נדע שמצאנו את האמת שלנו.
הטלת ספק הוא פתרון בכול מצב, אפילו בהחלטות שאינן גורליות. כי כשנלמד להטיל ספק בכול תחום, נלמד להטיל ספק גם בהחלטות הגדולות שלנו וכך לפעול ברוב הפעמים מתוך האמת הפנימית שלנו. אין הכוונה שהטלת ספק תהפוך אותנו לאיטיים יותר אלא לכנים יותר.
לדוגמא: הילי (שם בדוי) בגיל 22 החליטה ללמוד הנהלת חשבונות, מיד לאחר הלימודים התקבלה ועבדה שנתיים בחברה פרטית, בין היתר קודמה למנהלת, קיבלה אוטו, טלפון ותנאים. יום אחד החברה פשטה רגל והילי פוטרה בגיל 25. כאשר החלה בחיפוש עבודה חדשה התעורר בה הספק לגבי המקצוע, פתאום ראתה אותו כמשעמם, חיפשה את הביטוי האישי והיצירה. במסגרת פרסומת באינטרנט ראתה קורס להכנת שוקולדים ופרלינים ובמקום להמשיך במקום בו התעורר לה ספק, היא נרשמה לקורס והקימה עסק של שוקולדים תוצרת בית, כיום יש לה עבודה בה היא גם נהנית וגם משתכרת, במקרה זה הילי התייחסה לספק והקשיבה לאמת הפנימית שלה- להתחיל עיסוק חדש.
הביטו במילה אמת היא מייצגת עבורנו דבר מוחלט מלא ושלם. נראה שהיא מתחילה באות א' ועוברת דרך כל האותיות לאות ת', היא מכילה התחלה אמצע וסוף המרכיבים את הכול. באמת שלנו אנחנו מכילים את התכונות שלנו, האני הפנימי, לא מנסים להתפשר, לייפות, אלא מציגים עובדות ומציאות כפי שהם, אין דבר כזה חצי אמת, כאשר אנחנו מגיעים לאמת שלנו נוצרת אצלנו ההרגשה "שזה באמת זה", הרגשה שקודם כל אנחנו יכולים להבין אותה.
איך מגיעים לאמת הפנימית?
המסע אל הכרת האמת הפנימית שלנו עובר דרך "מסדרונות הכוהן הגדול". הכוהן הגדול אינו מישהו ספציפי, הוא יכול להיכנס לנו לחיים בין היתר דרך דמות מעצבת מוסמכת או לא, משהו שנותן לנו הדרכה, יודע להעיר ולהאיר לנו.
לדוגמא: ישראל (שם בדוי) נוהג לעשן קופסת סיגריות ביום, תחילה הוא היה נוהג לשחק כדורגל עם חברים, עם השנים הוא הפסיק כי קשה לו לנשום בריצה, במשפחה כל הזמן מעירים לו על העישון והוא אומר שלא יתערבו. יום אחד הוא מקבל התקף לב וכאשר הוא מגיע לרופא הוא מקבל אזהרה לגבי הרגלי העישון שלו. בשלב זה ישראל קיבל כמה וכמה פעמים הדרכה מהיקום לגבי העישון שלו, אך על מנת שהוא יקשיב הוא צריך הדרכה שתחבר אותו, משהו או סיטואציה שישאירו אצלו חותם וישפיעו עליו להתגבר על היצר שלו. אותו מצב או דמות שתגרום לו לעשות את השינוי בהרגלים הם הכוהן הגדול בשביל ישראל, זה שמכווין אנשים לאמת שלהם גם אם הדרך איננה פשוטה.
בשביל להגיע לאותו כוהן גדול עלינו להיות מוכנים, המוכנות שלנו נובעת מהמודעות שלנו (שעלינו לעבור תהליך או לעשות שינוי) ומהרצון (הנכונות שלנו לעבור את השינוי).
למודעות שלנו נגיע בזכות מחשבות או סימנים (אירועים או מקרים) ספציפיים אותם נקבל מהיקום.
היכן נפגוש את הכוהן הגדול?
מכירים את הסיטואציה שאנחנו בצומת דרכים בחיים, שוכבים על הספה בבית וצופים בטלוויזיה או קוראים עיתון? למעשה אנחנו לא עד כדי כך משועממים אלא אנחנו לא יודעים מה לעשות ופתאום מצלצל הטלפון? או מתראיין משהו בטלוויזיה שרלוונטי למצב שלנו? ואנחנו לפתע מרגישים שאת זה בדיוק חיפשנו? זה מה שיוביל אותנו לפתרון הדילמה? במצבים כאלו אנחנו פוגשים את "הכוהן הגדול" שלנו במקרה שאינו מקרי. אין חוקים ואין מקום קבוע למפגש עם הכוהן הגדול, זה יכול להיות בכל מקום, בזמנים נוחים יותר ופחות אך כל עוד יהיה בתוכנו הרצון לפגוש אותו והמוכנות להכיר בכך שהגיע הזמן לפעול מתוך האמת – נפגוש אותו.
קלף הכוהן הגדול הינו קלף מסר השייך לארקאנה הגדולה, הוא קורא לנו, השואלים, להתחבר אל האמת הפנימית שלנו ולא לפחד להוציא אותה לאור, לפעול על פי התכונות שלנו ולא רק על פי היצר, להתמיד בעשייה ולפעול בחיינו מתוך אמונה. כאשר אנחנו נמצאים בצמתי דרכים בחיים שלנו מדריך אותנו הקלף לקבל עזרה, לחפש את אותו כוהן גדול בחיי היום יום. זה יכול להיות רב אליו ילכו זוג לייעוץ, פסיכולוג, מדריך רוחני ואפילו בסביבה המוכרת לנו רופא. על כוהן גדול אסור לנו להתפשר אנחנו חייבים לחפש את האחד או האחת שכאשר נפגוש בהם נדע שהם עבורנו, אחרת נעכב את האמת הפנימית שלנו מלצאת לאור. חוקי היקום יוצרים עבורנו מציאות שכאשר נכיר ונדע מהי האמת הפנימית שלנו נפגוש בכוהן הגדול הנכון לנו.
כירון "המטפל הפצוע"
מדוע דווקא כירון יושב בכיסאו של קלף טארוט 'הכוהן הגדול' ומסמל דמות כה מוערכת?
המיתולוגיה היוונית עונה לנו על השאלה, ומספרת על כירון כחכם שביצורים ומייסד את תורת הרפואה והנבואה (אותם למד מהאל אפולו) והציד (אותו למד מהאלה ארטמיס ).
כירון היה בנם של קרונוס ופילירה בת אוקיינוס. הוא היה המורה של גיבורים רבים בין היתר אכילס, יאסון, תסאוס ואסקלפיוס. מסופר על כירון שהיה בן אלמוות ולמרות שנפגע על ידי הרקולס בשגגה, הרעל לא המית אותו אך הייסורים גרמו לו לרצות למות. סיפורו של כירון מהווה בסיס למושג "המטפל הפצוע" בפסיכולוגיה המודרנית משמעותו, המטפל שדרך הכאב והסבל שלו יכול לסייע לזולת ממקום של הזדהות.
פעמים רבות מחפשים המטופלים, הזדהות מדמות המטפל: מכירים את המשפט "איך הוא יידע לטפל בי אם הוא לא חווה….", על פי עיקרון הומיאופתי "דומה מרפא דומה" נאמר שכאשר אנו חווים חוויה שדומה לנו מתחיל תהליך של ריפוי. התהליך מתחיל כיוון שאנו מגיבים לסיפור החיצוני שאנו שומעים והמערכות מתחילות לייצר תגובה כנגד הסיפור הלא נעים, וכיוון שהתגובה לסיפור היא בדיוק התגובה שהמערכות צריכות לייצר כנגד הסיפור של עצמנו – הריפוי מתאפשר.
תודה