מאת: ליאת כהנא
האם קלפי טארוט מגלים לנו את העתיד או מהווים כלי לעבודה עצמית?
אנחנו יושבים מול פרישת קלפי טארוט. אישה זקנה שעל שולחנה כדור בדולח, מרפרפת אצבעות יודעות דבר מעל הקלפים המרופטים המעוטרים גולגלות, קוסמות, פיות וסמלי קודש. לבסוף היא פוצה פה: "בעוד כחודשיים, עם פגוש הירח את הכוכב העשירי, תגיע בת קול ותמצאי את אהובך". או כמה נרגעת הנערה בשמעה את הבשורות הטובות. עם יוצאה נכנס גבר, הקוראת הזקנה מסתכלת בקלפיה ואומרת: " עלייך להיזהר מבוא הזאב הגדול". כמה נחרד אותו הגבר אך למזלו נותנת לו האישה זנב סוס שיציל אותו מגורלו. אולי כך אנו מדמיינים פגישה עם קוראת בקלפים?
כולנו רוצים לדעת "מה יהיה" וחוששים מכך בו זמנית. רבים תופשים קלפי טארוט, 78 קלפים מעוטרים המלווים אותנו כמה מאות שנים, ככלי לקריאת העתיד, או כאוראקל שיגלה לנו סודות כמוסים של קרובינו ושל מושאי תשוקתנו. לא אטען פה שהקלפים אינם מסוגלים לכך, אך אנסה להסביר מדוע לא זה תפקידם.
"מכשפה לא תחייה"(שמות כ"ב)
האדם צמח לאורך השנים, התגבר, התחזק, השתנה, התרחב, גדל והתפתח.. הוא נמצא במסלול של התחזקות אישית אל מול כוחות מעכבים ומדכאים, והשימוש שאנו עושים בקלפי הטארוט צריך להשתנות גם הוא
לאורך ההיסטוריה פחדו ממכשפות כשם שפחדו מכל גורם שמימי, על טבעי, עליון או כל יכול שהיה קיים בפילוסופיה התרבותית. הפחד התמידי ממכשפות ששיאו היה במאה ה-15 וה-16 במערב אירופה מעיד על הכוח הגדול שאנשים ייחסו לעל- טבעי, ואנו יכולים לראות את ההתייחסות אל העל – טבעי בכל דת, בכל חברה ובכל הספרים הקדושים. בכולם קורים דברים לא רגילים ומופיעות דמויות לא רגילות שאף קשה לקרוא לחלקן "דמות" שכן הן נטולות גשמיות.
עם זאת, הן קיימות בלב ובתודעה הכלל אנושית. מי מאיתנו לא שמע על "מלאך", "רוח רפאים", "פיה" או "אל", נביאים המחוללים ניסים, או פשוטי עם שניסים מתחוללים בחייהם לפתע. הכוחות הפועלים על בני האדם נראו תמיד כחיצוניים ולא כפנימיים, ולכן הקורא בקלפי טארוט, או כל אדם בעל יכולות תקשור, היה חיוני להבנת העולם והחיים באותה תקופה. כיום אנו עדיין רואים את הקורא בקלפי טארוט כישות המלהטטת עם הלא ידוע, ובמובן מסוים הקורא בקלפי הטארוט של העת הזאת מזוהה יותר עם ה"מכשפה" של אז מאשר עם הפסיכולוג בן ימינו, אבל האם אלו הם פני הדברים? האם הקורא בטארוט הוא מכשף, מטפל או יועץ?
עוד קצת היסטוריה של הטארוט כדי להבין את הסטיגמות שלנו על טארוט וחששותינו מפניהם. קלפי טארוט "הגיעו לעולם" במאה ה-14 או ה- 15לערך, בתחילה הם שימשו למשחק כמו הקלפים המוכרים לנו (מישהו פנוי לשחק טאקי עם הסדרה המשנית?) אך בשלב מסוים לאורך ההיסטוריה הם חדרו לקטגוריית ה"על טבעי", ואין זה מפתיע שכך קורה בחברה שמאמינה בכוחות אנושיים מוגבלים וסדורים מראש מחד, ובכוחות נשגבים ומטילים יראה מאידך.
במאה הארבע עשרה של אירופה להיות נוצרי- משמעו להיות קתולי, לרוב, ירא שמיים. המשטר הפאדו- וואסלי עזר לבסס את האמונה שמדרג וכוח הם דברים שאין במסוגלות האדם לשנות, כמו גם מגיפות, אבעבועות שחורות ואסונות טבע שונים ומגוונים שהוכיחו לו את אפסותו היחסית. בקיצור- כל בני התמותה הפנו עיניהם השמיימה בשביל תשובות, בשביל ידע, בשביל אמונה ובשביל המחר. הטארוט השתלבו היטב בתפיסות הללו והיוו חוט מקשר בין שמיים לארץ גם הרבה אחרי ימי הביניים, והשאיפה להתלות באילנות גבוהים רק התחזקה.
אדם שרצה להשיב את אהובתו אליו לא הלך לפסיכולוג קליני, או אל מומחה לגשטאלט אלא ל"מכשף" או אל קורא בטארוט, בכוכבים ובצדפים. בסוף המאה התשע עשרה חלה התעוררות של עניין מחודש בקסם ובמאגיה, וארגוני כישוף כמו "השחר המוזהב" מיסדו את החיפוש הבלתי נלאה אחר הנגיעה בעל- טבעי ואולי אף החלו לבסס את תפקידם של הקלפים ככלי לעבודה רוחנית, צעד נוסף בהתפתחות הטארוט ככלי אינטיליגנטי ובעל רבדים עמוקים וסבוכים. מיסטיקה הפכה דבר קסום ומופלא מתמיד ובני האדם, לפחות חלקם, התייחסו אליה ברצינות ובכבוד.
טארוט בעולם המודרני- חבר מכוכב אחר
מה לרומנטיזציה של הקסם במאה התשע עשרה ולעולם הסואן של ימינו? הטארוט כביכול היו אמורים להתפוגג. מי מאמין בשדים וברוחות? ומי עוד מאמין בכלל במשהו שאין לא תחליף דולרי? טוב כמובן שהפרזתי. גם בעידן המודרני צורות רבות של אמונה קיימות זו לצד זו, הדתות התרחבו והתפלגו לזרמים, והאמונות ה"תפלות" שרדו גם הן את הדורות ואת פעריהם. קלפי טארוט לא נכחדו אך אולי תפסו מקום "לא של כבוד" במקום שבין האמונה הדתית לתפלה. אם תשאל אדם מהמניין אם הוא "מאמין" בטארוט.. ייתכן ויאמר שאינו "מאמין" בשטויות האלה.. וידמיין את הסיטואציה הפואטית שמתוארת בפסקה הראשונה של ביקור אצל מכשפה בטרקלין מעופש.
ישנם עוד כאלו שמעניקים לטארוט את הכבוד הראוי להם בדור הזה. אך גם רבים מהם מאמינים שתפקיד הטארוט, בפשטות, לגלות לי את העתיד. הסיבה לכך היא פשוטה: התייחסותנו כחברה אל הטארוט לא עברה אבולוציה מקיפה דיו. אם ניזכר, תפקיד הטארוט השתנה לאורך ההיסטוריה על- פי הצרכים של המשתמשים בהם ועוצב על פי דעות ותפיסות ששררו בתרבות, עם התחשבות בשינויים והתמורות בחיינו נוכל להמשיך וליצוק אל הטארוט משמעויות מודרניות יותר בהתאם.
עידן חדש- חיי בידיי
האדם צמח לאורך השנים, התגבר, התחזק, השתנה, התרחב, גדל והתפתח.. הוא נמצא במסלול של התחזקות אישית אל מול כוחות מעכבים ומדכאים, והשימוש שאנו עושים בקלפי הטארוט צריך להשתנות גם הוא. בעידן של פסיכולוגיה, קואצ'ינג, מודעות והתרחבות. לא ייתכן שהטארוט לא יזוזו צעד אחד עם הקדמה. בעולם בו האדם לוקח כול כך הרבה אחריות על חייו ומסוגל להשתנות מן הקצה אל הקצה, קלפי טארוט אמורים להציע דרך מעצימה שלא שוללת מאדם את כוחו אלא משקפת לו את חייו על מנת שיוכל לצעוד בדרך הנכונה בעיניו ולהתגבר על כל שעומד בדרכו.. הטארוט אולי לא יספרו לאיש בדיוק מתי יפגוש את אהובתו, אבל יראו לו את הדרך שהוא אמור לעשות כדי להגיע אליה. מה לחזק, כיצד לנהוג, מה לשפר, מה למגר. יש כאן תהליך למידה כמו בכל תהליך.
במובן מסוים הקורא בקלפי הטארוט של העת הזאת מזוהה יותר עם ה"מכשפה" של אז מאשר עם הפסיכולוג בן ימינו, אבל האם אלו הם פני הדברים? האם הקורא בטארוט הוא מכשף, מטפל או יועץ?
הפריסה היא לא זבנג וגמרנו. גם הקורא הוא כבר לא רק קורא- הוא מדריך. הוא נשען על מפת הטארוט אך מצעיד את השואל קדימה עם התובנות שרכשו שניהם לגבי המצב. יש להעלות רעיונות, ליצור תוכנית פעולה וליישמה. ישנם הרבה צעדים גשמיים ופשוטים שיכולים לנבוע מפרישת הטארוט, לעתים נדירות יאמר לך קורא בקלפי טארוט "לשבת ולחכות" לכך שיסתדרו גרמי השמיים. אם אתה מגיע אל קורא בטארוט, דע שהגעת אל אבחון מלמד לכל דבר, שאמור לספק השכלה ולדרבן לפעולה או לשינוי גישה שיסייעו לך להיות מאושר ובריא יותר בכל רובד.
הקלפים עדיין נשענים על יותר מקמצוץ של אמונה כיוון שאנחנו לא יודעים אלו קלפים "ייצאו לנו". יש פה אלמנט מודע של בקשה מכוח החיים או מכל מקור אחר לעזור לנו לבחור את "הקלפים הנכונים" גם כשהם אינם חשופים בפנינו. אפקט אי הידיעה והקסם עדיין משחק תפקיד בהוצאת הקלפים (אם כי ישנה אפשרות גם לבחור קלפים פתוחים ולבטל את גורם אי הידיעה) אבל הקורא מחליט את הדרך לפרש ולהתייחס למה שנמצא בפניו ובוחר בדרך בטוחה המבוססת על עקרון החירות של השואל.
אפילוג: לא צריך לקרוא עתידות
מצאתי עצמי נמשכת אל קלפי טארוט לפני כמעט עשור, בדיוק בגלל הנופך המסתורי, הפואטי והקסום שלהם. ראיתי בהם חוכמה וסוקרנתי כאחד האדם, אבל גיליתי כלי פרקטי להפליא שיש בו יכולת לשקף עבורי מצבים ורבדים בדומה לשיקוף שמתקבל משיחה על ספת הפסיכולוג. ולעתים הפרישה סיפקה אף בהירות גדולה יותר. שוב, אינני מתכחשת לאפקט של חוסר שליטה יחסי בקלפים שייצאו בפריסה, אבל כל חיינו אנו מופתעים מ"הקלפים" שאנו מקבלים מהעולם ולא רואים בכך שום דבר מסתורי במיוחד.
לצערי, אני רואה אנשים סביבי המגיבים ברתיעה לרעיון של קריאה בקלפים. אם יותר אנשים היו רואים בקלפים כלי אינטיליגנטי של שיקוף ואפשור תהליך פנימי משמעותי, ייתכן וגם היו חוששים ממנו הרבה פחות, כיוון שלא היו רואים בו איום על חופש הבחירה. טארוט נחשב לכלי ש"כופה" עליך את המציאות ומגלה לך את העתיד, אך הכול תלוי בזווית הראייה וניתן לבצע קריאה מדהימה מבלי לגעת כלל בנושא העתיד. כן, כן. לא חייבים לבצע פריסה הקשורה בעתיד! תקוותי היא לראות אנשים הנעזרים בטארוט תוך הסתכלות על מצב ההווה ובניית העתיד, ולא מתוך ייאוש ותחושה של "כלו כל הקיצין". הטארוט לא חייב להיות אביזר חירום אלא מקור של תקווה לעתיד טוב יותר.
היי שגיא
אני כל כך מודה לך על המאמרים מאירי העיניים שאתה כותב
ומחכה כל הזמן למאמר הבא !!!
כייף לי … ובכל מאמר נוסף אני מבינה יותר כמה אני מועשרת וגודלת מבחינות רבות
כל כך !
ועל כך תבורך !!!
שגיא תודה ענקית על הכל אין גודל לתודה שלי אליך ולמה שתרמת לצמיחתי הרוחנית:-) ישר כח
לליאת כהנא,
אכן צדקת בתחושתך. והבהרת בצורה ברורה ובהירה את הרגשתך לגבי הטארוט.
גם לי יש בעיה עם הקריאה בגלל הפסילה. וטוב שהבאת לאתר את הנושא .
תודה רבה לך .