משנות האלפיים בערך הביטוי "תודעת שפע"
נהיה מאוד פופלארי.
כולם דיברו על שפע, איך מגיעים אליו, מזמנים אותו ומגבירים אותו,
ולמעשה הנושא הזה לא הפסיק להיות נושא לוהט עד היום.
בקורס טארוט אני מדבר על שפע ה מ ו ן!
ומדוע? בעיקר כי סדרת הגביעים עוסקת בשפע ובדרכים להיות מודעים אליו,
להסיר את החסמים בדרך אליו ולהגביר את נוכחותו בחיים שלנו,
וזה אלמנט חשוב מאוד בכל קריאה כמעט.
ללמוד את סדרת הגביעים – זה ללמוד שפע.
למה אנחנו דוחים שפע?
רבים חושבים שהשיעורים הכי חשובים בחיינו הם השיעורים הקשים הכרוכים בהתמודדות,
פיתוח כוח סיבולת, חוסן ועמידות, הסתפקות במועט ועוד כהנה וכהנה. וזה נכון, כולנו מתמודדים עם שיעורים כאלה,
אבל לרבים מאיתנו יש שיעור נוסף חשוב לא פחות והוא כרוך ביכולת שלנו להחזיק בשפע מבלי להרגיש מבוכה, חשש, תחושה שאנחנו כוחניים או חסרי צניעות, שלא מגיע לנו ושבכלל מה אנחנו עושים פה, נולדנו לשבת לבד בחושך (בפולניה).
היכולת 'לדרוש יותר' קשה לנו לא פעם ובעיקר לנשים בשוק העבודה שהתרגלו (לצערנו ולמרבה הכעס) להסתפק במועט בתחום השכר, להצטנע, לחשוש לבקש קידום ובכלל להתנצל על כל צעד ושעל במרחב.
כן יש לנו הרבה חסמי שפע במרחב הפנימי, שמשפיעים על הערך העצמי שלנו ועל היכולת לזהות הזדמנויות או יתרונות בעצמנו. לא רק נשים סובלות מזה (למרות שהן מחונכות לכך ביתר שאת), לכולנו יש לפעמים תחושה כזו של "לא נעים לבקש" ו"אולי בכלל לא מגיע לי".
לאיימי שומר (הקומיקאית, מכירים?) יש מערכון שלם על נשים בעמדות כוח שכל הזמן מתנצלות זו בפני זו ובפני כל מי שנוכח. המערכון משקף באופן נפלא את העובדה שאם את אישה, לא משנה כמה את מהממת, חזקה, מניעה מהלכים ומשפיעה, את עדיין "לא שוכחת" להתנצל.
המלכה האם
אם יש מלכה אחת של שפע בעולם הטארוט,
זאת כנראה הקיסרית,
שהשפע נשפך ממנה, שכל המהות שלה כולה שפע.
והיא הראשונה שסובלת מתסמונת ההתנצלות. לא משנה עד כמה היא נדיבה ושופעת היא מרגישה לפעמים באופן כרוני שהיא נתנה מעט מדי, והיא מתקשה, ובכן,
להציב את הגבול שהקיסר יודע להציב טוב כל כך.
הקיסרית שופכת את כל הטוב הזה על אחרים – ושוכחת קצת (או הרבה) את עצמה בדרך.
עם זאת, אם היא תזכור להעניק את השפע לעצמה, היא תגיע לגבהים חדשים,
לאושר חדש ואולי היא תממש סוף סוף את זכותה ליהנות כמו שצריך מהחיים האלה,
זכות שהיא לרוב דוחקת הצידה כשהיא חושבת על אחרים ופועלת למענם.
אנחנו שומעים לא פעם על נשים שרק כשהגיעו לשנות הפנסיה שלהן או כשהקטנים עזבו את הקן, נזכרו בעצמן – בתשוקה לטייל, ליצור, ללמוד משהו חדש, לקבל עוד מהשפע של היקום.
איך מכוונים הקיסרית פנימה?
הקיסרית מגלמת את ההבנה הדי מהממת:
"אני עצמי – שפע".
כן. השפע לא 'שם בחוץ' ואנו אפילו לא תמיד צריכים לקרוע את עצמנו
כדי להשיג אותו – הוא אפילו לא "איפהשהו בתוכנו". אנחנו שפע. פשוט כך.
אז למה אנחנו לא יודעים זאת ומממשים זאת בקלות?
הסיבה הפשוטה היא – חינוך והרגל.
בלי לשים לב התרגלנו להציב חסמי שפע למכביר,
ואנחנו באמת ובתמים לא רגילים לחשוב על עצמנו כעל 'בית ייצור אדיר של שפע'.
אנחנו לא נוהגים להחמיא לעצמנו, או להכיר ביתרונותינו או לפנק את עצמנו,
דיק ואן דייק (ששיחק במרי פופינס) אמר פעם:
"נשים לעולם לא תגענה להישגי הגברים כי אין להם אישה בבית שתגיד להם איך לפעול נכון".
תלמידה שלי סיפרה לי שכדי לעבוד על תודעת השפע שלה, היא שואלת את עצמה מפעם לפעם –
"מה ביונסה הייתה עושה?"
נכון שאין לה את המשאבים של ביונסה, את הכסף או את הפרסום,
אבל תודעת השפע – היא בחינם.
אז כשהיא מתייבשת כי היא מחכה חצי שעה לאוטובוס, היא לוקחת מונית,
כי ביונסה לא הייתה "מתייבשת" ככה. כשגבר לא מתקשר אליה שבועיים ואז 'נזכר' בה,
היא לא מחזירה לו הודעה כי ביונסה לא הייתה סופרת אותו.
ולפעמים כשזוג נעליים פשוט צועק לה מחלון הראווה "קני אותי",
היא מפנקת את עצמה כי זה בסדר לפעמים ליהנות מהכסף שלה.
אלו דוגמאות קטנות אבל לפעמים הן עושות הבדל גדול בתחושה, בהרגשה,
בפתרון בעיות, בוויתור על גברים לא נכונים ובהגעה להישגים.
תודעת השפע מתחילה בהכרה בעוצמה שבנו, בכל מה שיש.
תמיד אומרים לנו להכיר תודה על הקיים, אבל לפעמים מפספסים עניין חשוב,
אנחנו לא צריכים להכיר תודה רק על מה שיש לנו, על מה שקיבלנו מהעולם,
אלא גם על עצמנו – על הגנרטור האדיר שאנחנו –
מגנט של משיכת שפע שהוא אנו עצמנו – ועל כך התודה.
כמה רעיונות לחיזוק הקיסרית (או הביונסה שבנו)
כל אחד יכול לפרק את תודעת השפע לגורמים שונים ומגוונים אבל אפשר לחשוב על כמה עקרונות בסיס:
- לאהוב את עצמנו: זה נשמע אולי פשטני או שחוק, אבל זאת לא אמירה כללית ושרירותית. חלקנו יכולים להתחבר ממשית לתחושה גופנית, לחוויה רגשית או לזיכרון של היותנו אהובים: אולי זיכרון של אם מחבקת או של אב תומך, אולי זיכרון שלנו מול עצמנו מילדות או משלבים שונים בחיים. התחושה הזו היא משאב שאנחנו יכולים לנצור ולהתחבר אליו בעת הצורך. אנחנו צריכים להיזכר בתחושה הזו יום יום או לפחות בכל פעם שאנחנו זקוקים לה – התחושה שאנחנו מוגנים ואהובים כפי שאנו. שאנחנו מחבבים את עצמנו. תחשבו כמה זה נשמע זר ומוזר לחשוב על זה. כנראה אנחנו לא רגילים לאפשר לעצמנו להרגיש ככה על בסיס יומיומי.
- לפנק את עצמנו לפעמים בקטנה או בגדולה: גלידה במקום ארוחת ערב, שמלה חדשה, גאדג'ט מגניב או סתם יום חופש מהעבודה אמנם לא צריכים להיות הרגל יומיומי אבל 'פעם ב' אנחנו צריכים להעניק לעצמנו מתנה קטנה גם אם לא הגענו לאיזה הישג מרשים שבזכותו "מגיע לנו". מובן שאם יש לנו נטייה לבזבז ללא גבול, המשימה שלנו צריכה להיות אולי הפוכה: ללמוד לאהוב את עצמנו באופנים שאינם מושתתים על גמול פיזי.
- להכריח את עצמנו לראות את חצי הכוס המלאה: הנטייה האוטומטית שלנו היא לא פעם לספור ולזכור את כל מה שהשתבש ואולי אפילו להימנע מלחשוב על כל מה שהלך לנו ביום מסוים או בשבוע מסוים. מה שמוביל לסעיף 4.
- להזכיר לעצמנו את היתרונות שלנו: חשוב לקום בבוקר (I woke up like this) ולחשוב על מה שטוב בנו, עובד לטובתנו, גורם לנו להרגיש נחשקים ומוצלחים פיזית, אנרגטית, רוחנית ואינטלקטואלית. אם משק המחמאות שלנו קצת מדולדל ואנחנו רגילים לחשוב איפה פישלנו וכמה אנחנו לא יוצלחים, לא ולא, פשוט צריך לארגן את כיווני המחשבה מחדש.
- לנסות דברים חדשים: זה נשמע קצת כמו הסעיף הבא אבל מיד נגלה את השוני. לנסות דברים חדשים זה אומר פשוט לאפשר לעצמנו לעשות דברים שעד היום מנענו מעצמנו: סגנון לבוש חדש, קורס מסוים, שיעור פסנתר גם אם נדמה לנו שאנחנו מוזיקאים גרועים, לחזור לסיים תואר גם אם אמרנו לעצמנו שזה מאוחר מדי ועוד.
- לצאת מאזור הנוחות: כאן הכוונה לאומץ לאפשר לעצמנו לדרוש יותר, יותר כסף, יותר אומץ להתחיל עם מישהו שמוצא חן בעינינו, לשנות את החוקים של עצמנו, לשנות תגובות לסביבה וטקטיקות התנהלות יומיומיות.
- להקליל: להניח קצת לכובד הראש זה דבר חשוב מאוד, וכשאנחנו לא לוקחים ללב אנחנו שמים את עצמנו במקום חשוב מאוד ומגנים על עצמנו מאכזבות ומדאגות שווא. החיים מתחרבשים לפעמים, אבל להעניק לעצמנו זה אומר לתת לעצמנו להרגיש דברים במלואם כשצריך אבל גם לשחרר אותם כשאפשר ולהעלות קצת את התדר. לקחת דברים פחות קשה.
- להראות ולבטא את עצמנו: לתת לעצמנו להשוויץ קצת, למגר את החשש מפגיעה בשפע, לחלוק שפע, להביע את דעתנו בפייסוש או בפני משפחה וחברים אם איננו רגילים.
- לשים את עצמנו גבוה בסדר העדיפויות: לבדוק איפה אנחנו נחלשים מנתינת יתר או במילים אחרות – להציב גבולות. להגיד "לא" כשצריך, ולאפשר לעצמנו מרחב בטוח.
- לבדוק איפה אנחנו סובלים ממחסורי שפע: כל אחד חוסם את השפע שלו באופנים אחרים, ולנו יש דרך ייחודית ומיוחדת לעשות לעצמנו את המוות (: אולי חברים יכולים לשקף לנו היכן אנחנו חוסמים את עצמנו, וברגע שנהיה מודעים לכך נוכל להתמקד ביצירת הרגלי שפע חדשים וב"לחימה מודעת" בהרגלים הישנים.
כשאנחנו לומדים טארוט
אנחנו לומדים טריקים קטנים וגדולים של שינוי תודעה,
שלפעמים יוצרים שינוי עצום בתפיסה שלנו ובחיים.
נקודת מבט היא לפעמים כל הסוד,
וכל מה שאנחנו צריכים זאת פרספקטיבה נכונה,
פרשנות מתאימה, והאסימונים נופלים ויוצרים שינוי ממשי בחיינו,
עם אותם התנאים ואותם הכלים. אנחנו לומדים את סודות המקצוע
של יצירת שינוי ומשיכת שפע. וכל זה בלי לשנות את מי שאנו.
להיפך – אנחנו משנים נקודות מבט כדי לנצל את מלוא הפוטנציאל
ולהתחבר למלך/מלכה הפנימיים שבנו.
הקורס הוא מעבדה שבה אנחנו בוחנים דרכים להעצים שפע,
ומגלים מוקשים בדרך ליצירת השפע שלנו,
כי בסופו של דבר אנחנו משתמשים בקלפי טארוט כדי ליצור אושר בחיינו.
אז האם המתכון לאושר שלכם הוא הקורס שלי?
אני רוצה לקוות שהתשובה היה – ממש כן,
ולכן אני מזמין אתכם לדבר איתי ופשוט לבדוק בעצמכם.
אז מה דעתכם, בא לכם להציץ ולגלות מה לומדים בקורס?
הפרטים מחכים לכם כאן בקישור זה
ואם מה שיש שם מוצא חן בעיניכם, רק צריך למלא את הפרטים
(אפשר גם להתקשר למאיה בטלפון: 03-5298840)
ואני או מאיה נעשה את השאר 
אבל לא חייבים להתחיל ללמוד קורס מקצועי.
אפשר להתחיל בקורס קצר, חינמי.
ואתם מוזמנים להתחיל כאן בקורס המתנה: "כיצד לעשות נכון קריאה בקלפים"
(למקרה וזה לא ברור – הקורס הזה הוא חינם וזו מתנה שלי אליכם)