שגיא: הזכרנו במאמרים הקודמים את המושג רצון, וכשאני פוגש את המילה רצון אני ממיר מושג חשוב זה למושגים שלי. את דיברת על המושג 'תנועה פנימית' ואמרת שהוא קשור לרצון, הזכרת את המושג הזה בנשימה אחת עם 'יכולת בחירה' והגדלת הכוח האישי'. אני חושב שהגיע הזמן להרחיב הרעיונות האלה לסדרת מאמרים חדשה.
כשאני מדבר על הרצון אני מתייחס לשני היבטים מוכרים: ראשית קיים הרצון הפנימי שלנו, האמיתי המקורי, לו ברוב המקרים אנו לא מודעים. ויש את הרצון שאנו רוכשים במשך השנים שהוא ביטוי של הפרסונות השונות אותם החברה מגדירה. רבים מהאנשים עושים בחירות לא רצוניות ויש לדוגמא שאפילו מתאהבים, מתחתנים בניגוד לרצון הפנימי שלהם, רק בגלל שזה מה שמקובל. במקרים אלו אנשים אלו חיים עם עצמם באיזשהו קונפליקט כי זה לא מה שהם תמיד רצו. יכול להיות כאלה שאפילו לא בנויים להתאהב, שזה לא הרצון הפנימי שלהם שיש להם "ייעוד" אחר ולכן אחרי 5-10 שנים הם פתאום מתגרשים ומחליטים להגשים את עצמם במקום אחר וחיים חיי פרישות, או חיים בסגנון חיים אחר.
אלו המושגים שלי, אבל את מחברת את הרצון עם משהו עוד עמוק יותר, עם תנועה פנימית ועם היכולת להגדיל את הכוח הפנימי שלנו ולדעתי יש בחיבור הזה מסתורין, משהו שצריך לגלות, משהו שכשנגלה אותו נוכל להתחבר לאחד מהרעיונות הגדולים של החיים, נוכל להבין את הבסיס לרצון שלנו, שהוא הבסיס להבנת הייעוד שלנו ולהגדלת הכוח הפנימי שלנו.
התנועה החיצונית
זיו: לימוד ה'תנועה פנימית' מהווה בסיס להכנה לחלימה מודעת וליכולת לפעול באופן רצוני בחלומות. אך כדי לדבר על תנועה פנימית אני צריכה ללכת תחילה צעד אחד אחורה ולהתחיל בשאלה: מה זה בכלל תנועה. כשאני מלמדת על תנועה פנימית אני מתחילה בהסבר על תנועה חיצונית, אז מה זה אומר לעשות תנועה חיצונית?
שגיא:לזוז עם הגוף?
זיו: כן, לפעול פיזית עם הגוף. הזזת הגוף באופן הנראה בחוץ. יש כמה אופנים של תנועה חיצונית – למשל כאשר דוחפים אותנו, במקרה זה התנועה החיצונית שלנו אינה רצונית ואינה נובעת מתנועה פנימית. בכל שאר המקרים של תנועה חיצונית בין אם היא רצונית או לא רצונית, מעורבת תנועה פנימית. למשל תנועה חיצונית אוטומטית תגובתית כגון אינסטינקט, אנחנו מזיזים את היד באופן אינסטינקטיבי אם נגענו במשהו חם מאוד, או תנועה חיצונית תגובתית כגון בריחה ממשהו מפחיד שראינו. התנועות החיצוניות האלו תלויות בתנועות פנימיות כמו תחושות פיזיות מחשבות ורגשות.
שגיא: מייד כשנכנסתי לחדר הדלקתי את המזגן, ובעצם למרות שזו תנועה שלכאורה באה מבפנים, גם זו הייתה תנועה חיצונית לא רצונית, כיוון שהיא תוצאה של משהו חיצוני: לגוף שלי היה חם, והגבתי. תנועה פנימית, אם הבנתי נכון, צריכה לבוא מבפנים, ללא קשר עם משהו חיצוני או השלכות של משהו אחר. היא חייבת לבוא אחרי עצירה, בחינה של המציאות ובחירה מחודשת. אך גם אם למשל אעצור רגע את הכול ואבחר ללכת לארון, להוציא כובע וללבוש אותו, זו אמנם תהיה תנועה חיצונית הבאה מתנועה פנימית שהיא לא מתגלגלת או לא קשורה למשהו, אך גם זו אינה תנועה פנימית, אלא פעולה המתקרבת להבנה של מה זו תנועה פנימית.
מה זו, אם כך תנועה פנימית?
התנועה הפנימית
זיו: תנועה פנימית יכולה להיות החלפה של מחשבה אחת באחרת, החלפת
רגש מסוים ברגש אחר או בהעברת התחושה הפיזית בין איבר לאיבר. המחשבתי הרגשי
והפיזי קשורים זה לזה, יכול להיות כאב שיגרום לתחושה רגשית לא טובה שתעורר
מחשבה ולהפך, יש הרבה משחק ביניהם. תנועה פנימית שהיא לא רצונית פעמים
רבות היא המניעה את בני האדם בחיים ולעיתים אנחנו מאמינים שאנחנו מבטאים
רצון עצמאי אבל זה בעצם נובע משרשרת אירועים שהתרחשו והביאו אותנו לרצון
מדומה.
כשאנחנו שמים לב לתנועות הפנימיות שלנו- לתחושות הפיזיות, לרגשות ולמחשבות,
כדאי לשים לב גם לסביבה הרבה דברים מתוך מה שנדמה לנו שהם רצונות שלנו,
נובעים ממשהו שקרה בעולם, זה יכול להיות משהו שמישהו אמר, זה יכול להיות
רעש זה יכול להיות קור או חום, כל מני דברים שמתרחשים בסביבה שלנו ומעוררים
את החוויות האישיות שלנו משום שהם קשורים בהיסטוריה האישית שלנו בחוויות
ובזיכרונות שלנו והם עשויים לעורר רגש או מחשבות נוספות ולהשפיע על המעשים
והתנהגויות שלנו.
שגיא: מה לגבי כאב, האם הוא משפיע על התנועה הפנימית?
זיו: כן, גם כאב וגם תחושה של גירוד לדוגמא אם מגרד צד אחד בגוף,
תשומת הלב מופנית אל המקום הזה באופן אוטומטי. אם לדוגמא מתרגל חש בעת
התרגול גירוד ביד ימין הוא יפנה את תשומת הלב לאותו מקום ביד שמאל, כלומר
הוא יתנגד לתנועה הפנימית האוטומטית , המושכת את תשומת הלב למקום המגרד.
אותו דבר בכאב אם כואב לך איזור מסוים תשומת הלב נעה לשם באופן אוטומטי וגם
מתקבעת שם וככל שהכאב יותר חזק, יותר קשה להפנות את תשומת הלב לחלק אחר
בגוף.
זה דומה לתרגול שעושים בויפאסאנה הם אומרים אל תיצמד לתחושות בגוף לגירוד
או לכאב או לחלק בגוף פשוט תניע את התודעה על הגוף מתוך תנועה רצונית לפי
הסדר של המדיטציה שנקבעה, זו פרקטיקה מאוד בסיסית.
שגיא: גם בשיטה הנקראת אווטאר יש המון דגש על תנועה פנימית ברמה הזו, יש להם תרגילים מדהימים איך למשל לנטרל כאבי ראש. הם עושים זאת על-ידי כך טכניקה שבאמצעותה מסיתים את המודעות מהכאב, ופתאום הכאב עובר.
זיו: התנועה הפנימית הלא רצונית שלא קשורה בגוף תהיה במחשבות וברגשות. זה יכול להיות זיכרונות שעולים כתוצאה ממשהו שהתרחש בסביבה שלנו וזו יכולה גם להיות תגובה רגשית למשהו שמישהו אמר לנו. אחת התנועות הפנימיות שקשה לעשות אותן הוא תנועה רגשית. כאשר מתרחש אירוע רגשי מעמת או מצב סטרס, לעיתים אנשים חווים חוסר יכולת לנוע, מעין 'קיפאון' רגשי. כאשר החוויה הרגשית משתלטת על התודעה ותנועת החיים שלנו נעצרת, בכדי לצאת ממצב זה ולפעול באופן רצוני צריך להפעיל כח התנגדות מאוד חזק.
שגיא: ולפעמים אנחנו לא רוצים להתנגד. למשל בתהליך של אבל אנשים רוצים להתאבל, לא רוצים לאבד את זה עדיין.
זיו: הרעיון הוא שכל אחד יבחר את הבחירה הנכונה ביותר עבורו וזה גם נכון גם לגבי הבחירה להתאבל, לא צריך לברוח מכל תנועה פנימית, כדאי פשוט להיות מודע לה בזמן התרחשותה.
תנועה פנימית רצונית היא התחלה של חירות אישית, זה לקוח מספרו של רודולף שטיינר 'הפילוסופיה של החירות'. בדיון על תנועה פנימית מתחילה שאלת הרצון, למעשה השאלה היא האם אנחנו פועלים באופן אוטומטי תגובתי או שאנחנו פועלים מכח פנימי עצמאי? תנועה פנימית רצונית, פעולה מכוח עצמנו מצריכה עצירה. כלומר, לעצור את שרשרת האירועים האוטומטיים בחיינו. ניתן לדמות את זה למי שמוציא חלק מקוביות הדומינו שסודרו בשורה בצורה כזו שיפילו את שאר הקוביות בשורה, העצירה היא יצירת פער כלשהו ברגע נתון המאפשר לנו להפסיק את 'אפקט הדומינו' בחיים שלנו.
חלומות ותנועה פנימית
זיו: פעמים רבות קיים דמיון רב בין גוף החלום ומרחב החלום לגוף הפיזי ולסביבה הפיזית המוכרת לנו, בנוסף לכך אנחנו "החולם" לכן תמונת החלום תהיה מורכבת במידה רבה מהתכנים, דפוסים ואמונות שלנו בעירות. כך שהבנת גוף המציאות שלנו וגוף החלום (תחושתי, רגשי, ומחשבתי) ישפיעו רבות על האופן בו אנחנו מבינים חלומות ופועלים בחלומות.
את התנועה הפנימית לוקחים אל תוך החלימה. ברגע העצירה בתוך החלום המודע, אדם בודק את גוף החלום שלו ואת סביבת החלום. החולם שואל בחלומו מה קורה איתי עכשיו? מה אני חושב? מה אני מרגיש? מה קורה בסביבה שלי? השליטה באומנות התנועה הפנימית מאפשרת לנו להתחיל לפעול בחלום "ממקום חדש" מתוך תודעה רעננה המאפשרת ליצור את החלום 'כמרחב אפשרויות בלתי מוגבלות' המתרגל לומד להניע את גוף החלום תוך התגברות על אמונות מגבילות, הוא עובר דרך קירות, קופץ מצוקים, עף, נעלם במקום אחד ומופיע במקום אחר, או בחלום אחר.
כאשר המתרגל לומד לחזק את התנועה הפנימית שלו הוא לומד גם להניע את החוויה הרגשית של החלום. לעשות תנועה רגשית נוכח עמידה מול משהו מסוכן, מפחיד או מעמת, כלומר לעבור מכעס, פחד ובלבול לשיווין נפש. כך החלום משמש כמגרש האימונים של האני לעמידה איתנה וגמישה אל מול סערות החיים.
המאמר נכתב יחד עם זיו אלוני
© זיו אלוני. מתרגלת מדריכת חלימה במשך שנים רבות חקרה את תחום החלימה המודעת, בשנת 2007 נסעה להודו למסע חיפוש מעמיק אחר החלומות והכח הטמון בהם. שם למדה חלימה מודעת אצל יוגים הודים ונזירים טיבטים במהלך המסע חייתה במנזר נשים טיבטי בצפון הודו שם למדה פרקטיקות חלימה בודהיסטיות, מראש המנזר וזכתה לתמיכה מצד הנזירות, אשר חלקו עימה את הידע שלהן ואת ניסיונן.
