כיצד קריאה בקלפים עובדת?

כיצד ייתכן שהקריאה בקלפים מעניקה תשובות אמינות? לסקפטים… ולאלו שפחות.

קלפי הטארוט הם כלי עתיק ואפוף מסתורין, לכן לא פעם אני נתקל בשאלה הפשוטה שמסקרנת את כולם – "איך עובדים קלפי הטארוט", איך הקלפים "יודעים", לפעמים אפילו מבעוד מועד, את התשובות לכל השאלות הכמוסות ביותר שלנו, חודרים אל תת המודע שלנו, מדריכים אותנו וחושפים בפנינו את עולמנו הפנימי בן רגע? זוהי אפשרות כמעט בלתי נתפשת, ואפילו גם קצת מפחידה. 

התשובה דווקא פשוטה ובהירה באופן מפתיע והסוד לא יככב בעלילה של "הארי פוטר" , התשובה נשענת על המציאות עצמה, ומבוססת על אחד מחוקי היקום. לכן ראשית כל עלי להפשיל שרוולים ולהסביר כיצד עובד היקום, ואז כל הפיסות יפלו במקומן הנכון.

מתוך קורס המתנה: "כיצד לעשות (נכון) קריאה בקלפי טארוט". הקורס פתוח לקהל ואתם מוזמנים להירשם כאן ולהתחיל לקבל (ללא תשלום) כלים, דוגמאות והסברים שבעזרתם תוכלו להתחיל לקרוא בקלפי טארוט)

ישנן תיאוריות רבות לגבי היקום, קיומו, והדרך שבה הכול מתנהל כאן. התיאוריה שקוסמת לי יותר מכל היא זאת שבה דגלה המורה שלי. היא טענה שאם אנו רוצים להבין דבר סבוך, מורכב וסתור כמו היקום, התשובה חייבת להיות קצרה, גאונית ובעיקר– פשוטה.

נשמור את החוקים והנוסחאות למתמטיקאים שאולי יפענחו את הסוד הגדול, אולם עד אז הנה אמיתה פשוטה וקלה להסבר:

 

החיים הם משוואה אנרגטית, שבסיסה קל להבנה:

– האינדיבידואל הוא מרכז היקום –

נקודה

 

למעשה זה כל–כך פשוט עד ששוב ושוב אנו מתקשים להבין עובדה זו. מרכז היקום, הכוח הגדול ביותר המניע ומשפיע על עולמנו,לא נמצא אי שם בחוץ, כי אם בפנים. "המנוע" של היקום הוא אמנם אותה המשוואה האנרגטית ערטילאית שאולי לעולם לא נוכל להבינה, אולם אנו הם אלו המושכים אל חיינו את מה שקיים בעולמנו. במילים אחרות כל דבר שנמצא בחיינו נמצא כאן כיוון שאנו משכנו אותו אל חיינו וכיוון שעולמנו הפנימי זקוק לו.

ניקח סוגיה בוערת מחיי היום יום כדוגמה – בחיפוש אחר זוגיות, רבים תולים תקווה בכוח חיצוני כלשהו שיפגיש אותם עם אהבת חייהם, אך האמת היא שהמפגש המקודש הזה מתרחש בזכות המרכז הפנימי שלנו שמושך את האדם שאותו החלק הפנימי כרגע צריך, את זה שנכון לנו לפגוש בשלב זה של חיינו. התהליך הזה קורה מן הפנים אל החוץ ולא להיפך, וזו הסיבה שבגללה פעמים רבות הניסיונות שלנו לרבות אתרי הכרויות ואפליקציות כאלה ואחרות, עולים בתוהו, בעוד שבפעמים אחרות גם שאנו לא ממש מנסים, המחזרים מתדפקים על דלתנו.

 

מכאן אפשר להבין שהבעיה האמיתית היא שכל עוד עולמנו הפנימי לא שלם, האדם שיגיע אל חיינו לא יהיה בן הזוג שלו אנו מייחלים, כי אם שיעור שתפקידו לעזור לנו לשפר ולשנות את עולמנו הפנימי. כשהשיעור יסתיים לרוב יגיע שיעור חדש, ועוד אחד ובכל פעם מערכת היחסים הזוגית תהיה טובה יותר, עד שעולמנו הפנימי יהיה מאוזן מספיק כדי למשוך את האדם הנכון לחיינו.

 

כיוון שאנו, בני האדם, נמצאים עדיין בשלב ההישרדות, וכיוון שלמרות הכול אנו בספו של דבר עדיין חיות–אדם, החושים שלנו מכוונים החוצה ולא פנימה. מסיבה זו העולם החיצוני נראה לנו כה מופלא וקסום ומסיבה זו אנו שבויים באשליה שהעולם החיצוני הוא הדבר החשוב ושזה מה שיש בעלם שלנו. אולם זה לא נכון.

 

כיוון שאנו איננו רואים את עולמנו הפנימי אנו נוטים לחשוב שכול מה שקורה לנו מתרחש בגלל סיבה חיצונית. ולכן כשאנו חוששים או נכשלים, אנו פונים לחפש את הפתרון בחוץ. לכן במהלך הדורות צברנו דרכים מגוונות וכלים שאתם אנו נוהגים להשקיט את חששנו מפני הלא ידוע: ליצור לעצמנו אמונות תפלות, לנהוג על פי שיטה רוחנית כזו או אחרת, לעשות שימוש בקמעות, במגוון חפצים ובחוקים שעוזרים לנו כביכול ליצור סדר בחיינו. עלינו להודות שלעתים קרובות קל לנו יותר להשליך את יהבנו על פתרונות חיצוניים לקשיים שמעיקים עלינו, במקום לאתר את הגורם הפנימי שמחולל אותם.

מאותו הרגע שהשואל נכנס בדלת ועד שהוא ייצא כל מה שיקרה במהלך הפגישה איננו מקרי ואיננו קורה "סתם" – הכול נתון תחת החוק של המיקרו והמאקרו קוסמוס. זה לא מקרי מה שהוא יבחר ללבוש, מה שהוא יאמר לנו והדרך בה הוא יאמר את הדברים. גם הדרך בה השואל מערבב את חפיסת הקלפים – היא לא מקרית.

אך הניסיונות האלו הם לא הפתרון, כי מקור הבעיה הוא עולמנו הפנימי. כך למשל בחורה המחפשת זוגיות כיוון שהיא רוצה שמישהו יאהב אותה צריכה תחילה לסיים את השיעור הפנימי הקשור לקושי שלה לאהוב את עצמה. החיפוש אחר בן הזוג שיאהב אותה מתחיל מעולמה הפנימי שאינו מאוזן, ועד שהיא לא תסיים את השיעור ותלמד לאהוב את עצמה הגברים שיבואו אל חייה יהיו שיעורים בדרך למערכת היחסים הנכונה. רק כשהיא תסיים את השיעור הפנימי ותלמד לאהוב את עצמה, הפנימיות תמשוך את הגבר שיאהב אותה באמת.

 

כל מה שקורה מהרגע שהלקוח נכנס בדלת הוא אינו מקרי

אסביר את עניין המשוואה האנרגטית מכיוון נוסף. המילים "מיקרו–קוסמוס" ומאקרו–קוסמוס" מוכרות לרבים ומוזכרות בתיאוריות שונות העוסקות בקשרים האנרגטיים בפרט ובתחומי החיים השונים בכלל. קיים יחס ישר בין המתחולל בעולם החיצוני לבין ההתרחשויות בעולם הפנימי והללו משפיעים זה על זה ללא הרף. אם נבחר להתבונן, נוכל גלות שהסביבה החיצונית שלנו יכולה להראות לנו מי אנו והיא מהווה מראה לעולמנו הפנימי.

 

דרך טובה להראות את הקשר בין העולם החיצוני לפנימי היא דרך התבוננות על חברינו המהווים מעין השתקפות שלנו לטוב ולרע. לא בכדי קיים הביטוי המפורסם "אמור לי מי חבריך.." שינויים פתאומיים במערך החברים שלנו יכולים להצביע על העובדה שחל בנו עצמנו שינוי פנימי, ייתכן שהשיעורים שעלינו לעבור השתנו, כמו גם הציפיות שלנו מהחיים והשלב בו אנו נמצאים נפשית פיזית ופסיכולוגית, כך שאם "החברה הטובה" שהייתה עסוקה כל היום בקניות ובריכולים עזבה את חיינו, זה כנראה סימן מצוין.

 

החוקיות "מיקרו–מאקרו–קוסמוס" מתרחשת גם בתהליכים טיפוליים. כך למשל בטיפול רגשי אין זה מקרי שהמטופל פתאום בוחר לדבר על נושא כל שהוא, ואין זה מקרי שמופיע חלום יום קודם שנקשר עם הנושא המדובר. ואם כשהמטפל שומע את סיפורו של המטופל מתעורר בו כעס, זה לא קשור למתרחש בחיי במטפל, אלא לעובדה שהרגשות של המטפל מכווננים לייצג את עולנו הפנימי של המטופל. וכך הכעס של המטפל הוא למעשה שיקוף של כעסו של המטופל.

זו טעות לחשוב שאנחנו מערבבים את הקלפים. למעשה אנחנו מסדרים אותם. לאחר שהשואל מסיים "לסדר" את חפיסת הקלפים, הם מוכנים , ומתאימים בדיוק לחיי השואל. בנקודה זו חפיסת הקלפים מייצגת את השואל וכל קלף מתאים בדיוק למצב בו הוא נמצא בחיים, בדיוק כמו חוק המיקרו והמאקרו-קוסמוס. 

עכשיו כשהבנו את העיקרון החשוב הזה קל לנו יותר להבין כיצד "עובדת" הקריאה בקלפים. למעשה הקריאה כלל אינה צריכה לעבוד, "חוק המיקרו– מאקרו" עושה עבורה את העבודה כולה. מכיוון שבאופן טבעי המיקרו מתארגן על פי המאקרו, כך גם הקלפים, פיסות הנייר שלכשעצמן לא נושאות משמעות או כוחות מיוחדים, מהווים מראה למצב הפנימי של השואל.

עצם ההתכוונות לפריסה בקלפים משפיעה על כל ההתרחשויות במהלך הפגישה עצמה, ולכל התרחשות יש משמעות. גם "הטעויות" אינן כלל טעויות. קלף שנפל מהחפיסה יכול לרמוז על סוגיה שדורשת התייחסות. הערבוב וגם הבחירה בקלף ספציפי היא מקרית כביכול אבל למעשה יש בה סדר מסוים שאינו גלוי לנו לחלוטין. הפגישה היא מטאפורה מתמשכת לפנימיותו של השואל.

 

וכיצד חוקיות זו קשורה לקריאה בקלפים?

ברגע שנקבעת הפגישה בין הקורא בקלפים והשואל, החוקיות של מיקרו–מאקרו–קוסמוס מתחילה לעבוד. ומרגע שהלקוח נכנס בדלת כל מה שיקרה לא יהיה צרוף מקרים, אלא רצף התרחשויות הכפופים לחוקיות זו.

הלבוש של השואל לא יהיה מקרי, הרינגטון של הטלפון שיצלצל באמצע הפגישה לא יהיה מקרי, וכמובן שגם האדם שיתקשר אליו לא יתקשר במקרה.

אם למשל הוא יתבונן על התמונה של קלף 9 מטות ויספר לנו שהוא רואה שם אדם הנמצא מחוץ לתמונה, שלא משתפים אותו בסוד העניינים, זה לא יהיה במקרה. מה שהוא רואה זה את המיקרו המשקף את המאקרו, ואם הקריאה עוסקת בזוגיות, סביר להניח שהשואל הוא זה שמרגיש מחוץ לתמונה.

גם הדרך בה השואל מערבב את חפיסת הקלפים אינה מקרית, כיוון שגם בתהליך ערבוב הקלפים מתקיימת אותה חוקיות. זו טעות לחשוב שאנחנו מערבבים את הקלפי הטארוט, כיוון בפועל אנו מסדרים אותם. לאחר שטקס סידור (ערבוב) הקלפים מסתיים, הקלפים בחפיסה מונחים בצורה מושלמת, כך שכל קלף שייצא מנקודה זו ישקף בדיוק את מצבו של השואל ואת השאלה שנשאלה.