הכוח הסודי של קלף הקוסם

כשמלמדים קורס טארוט מקובל יותר לפתוח את ההסברים על הסדרה המרכזית עם הקלף שמספרו הוא אפס – קלף השוטה. כך יכולה להיות התחלה קלילה, העוסקת בקלף פשוט יחסית.
אבל אני בוחר להתחיל את ההסברים בקלף הקוסם משתי סיבות עיקריות: ראשית, אני מאמין שכך אני ממחיש את הקושי הארצי שבו עוסקים כל קלפי הסדרה מרכזית, ושנית, זוהי הזדמנות להציג שני מושגים בסיסיים מעולם הרוח שהבנתם חשובה גם לניתוחם של קלפים אחרים בסדרה זו.
ייתכן שלחלקכם המושגים שאציין כאן מוכרים, ולאחרים הם יישמעו דמיוניים או מוזרים.
כולי תקווה שתוכלו לקבל את הרעיונות האלו בהמשך. אחת המטרות של האתר ושל ספר הטארוט שלי (מאמר זה נלקח מתוך הספר) היא לשמר את הרעיונות המרכזיים של המורה שלי, לורן, ולהעביר אותם אליכם כפי שאני קיבלתי אותם.

העולם אינו מה שאנו רואים

בקבלה קוראים לזה "הסתר", בסנסקריט זה נקרא "מאיה", ולמעשה דתות ותורות רוחניות רבות עוסקות ברעיון שהעולם שאנו מכירים הוא אשליה. הגופים והעצמים שסביבנו ואפילו אנחנו לא באמת קיימים באופן הפיזי המפורש והחד משמעי. מה שקיים הוא רק אנרגיה, וליתר דיוק, שדות אנרגיה או סיבים של אור. אותן תורות ותיאוריות מגיעות למסקנה שמקור האנרגיה הוא אותה מהות גדולה שכל תורה מעניקה לה שם אחר: אלוהות, יקום, כוח הבריאה ועוד. אך לא משנה איזה שם נותנים לה – היא זו המספקת בכל רגע ורגע את סיבי האור שמהם הכול מורכב ומקיימת אותם. החלק המעניין הוא שהבריאה עצמה היא פסיבית. כל שהיא עושה זה לשלוח את אותם אין-ספור קורים של אנרגיה למרחבי הקיום. הבריאה לא מחליטה מה ייעשה עם האנרגיות וכיצד נשתמש בהם. אין לה העדפה כזו או אחרת, היא פשוט שולחת אותן ובזכותן הכול יכול להתקיים וכל רעיון או מחשבה יכולים להתממש.

כעת עולה שאלה חשובה: מדוע אנו רואים את העולם כעצמים ולא כסיבי אנרגיה? התשובה הפשוטה היא שבין השלב בו הכול מתקיים כאנרגיה ועד לשלב שבו היא קורמת עור וגידים והופכת למחשבות, לרגשות ולבסוף גם לגוף פיזי, קיימים מנגנונים המצליחים להסתיר את קיומה. המילה "מאיה" בסנסקריט, למשל, מתארת את הכוח היוצר את האשליה שכל מה שיש סביבנו הוא המציאות האמיתית.
דרך טובה להמחיש זאת היא להשוות את העולם שלנו למערכת ההפעלה של המחשב.
מערכת ההפעלה של המחשב יכולה להציג על המסך תמונה מרהיבה, אך התמונה היא רק אשליה, מכיוון שהיא מורכבת מסדרה של מיליוני פיקסלים, נקודות אור זעירות שבאפשרותן להיות "דלוקות" או "לא דלוקות". ומערכת ההפעלה יודעת לסדר אותן כך שהן ייראו כמו תמונה מרהיבה ואמיתית.
אותה החוקיות תקפה לחיינו. המאמר שאתם קוראים עכשיו אינו אמיתי. הוא סדרה של סיבי אור, אבל "מערכת ההפעלה" שלנו מציגה לנו אותו בצורתו המוצקה.
השאלה המתבקשת היא מדוע זה קורה? מה הרווח של המערכת שלנו מכל זה? התשובה היא שראיית העולם כפי שהוא מהווה עומס על המערכת ולרוב עדיף שהדברים יתנהלו בצורה אוטומטית. כך למשל, אין לנו צורך לעצור כל כמה שניות כדי ליטול עוד אנרגיה מהיקום, או לסדר את מערך האנרגיות שלנו כשאנו נכנסים לחדר עמוס באנשים. הכול קורה באופן טבעי ואנו יכולים ליהנות מהאשליה שהיקום מספק לנו.

גם המדע מכיר בכך, ובניסוי פשוט (יחסית) הצליחו להוכיח שייתכן שלא כל מה שאנו רואים הוא אמתי. את הניסוי עשו על גורי חתולים שגודלו מבודדים בתנאי מעבדה עד תום השלב שבו מתפתחת במוח החתול הראייה החזותית. במהלך אותה תקופה מנעו מאותם גורים להיחשף לעצמים אופקיים. כשהגורים הגיעו לשלב ההתפתחות המתאים, הכניסו אותם לחדר ובו קורות אופקיים, ומה קרה?
החתולים התעלמו מהקורות האופקיים, מכיוון שלא "למדו" לראות אותם. הם נתקלו בהם כאילו הם אינם קיימים. כמובן שלאחר כמה היתקלויות בקורות, החתולים הצליחו להבחין בהן, אבל ניסוי זה מוכיח שהמציאות הקיימת במוח שלנו, לא בהכרח משקפת את המתרחש בעולם החיצוני. הראייה היא תהליך פיזיולוגי שבו המוח מגיב לגירויים שהוא מקבל מן החוץ, אולם היא סובייקטיבית ומה שהמוח לא "למד" לראות – הוא לא יראה. לפיכך ייתכן שגם אנחנו מפספסים פרטים רבים בעולם סביבנו, ושישנה מציאות אחרת שם בחוץ שנעלמת מעינינו.
על בסיס הנחה זו אפשר לטעון למשל, שאיננו מסוגלים לראות מדריכים רוחניים, לא משום שהם אינם קיימים, אלא כיוון ש"מערכת ההפעלה" שלנו לא מאפשרת לנו להבחין בהם.

מהו הרצון?

הרצון הוא מנגנון עצמאי הנמצא בכל אחד ואחת מאיתנו. תפקידו למשוך אל המרחב שלנו את שדות האנרגיה הנמצאים ביקום. הוא הכוח אשר מביא, הלכה למעשה את כל הנחוץ לנו אל חיינו.
היקום הרי פסיבי ושולח את האנרגיות שלו ללא אבחנה, אך כדי ליהנות מאנרגיות אלו, משהו צריך להניע את האנרגיות של היקום ולנתב אותן, והרצון הוא המנגנון האחראי על כך. כשחושבים על זה, הרצון הוא היחידה הפועמת בלב היקום והוא הבחירה החופשית עליה מדובר כה רבות. הוא העושה שימוש באנרגיות השונות ומנתב אותן. היקום אינו מתערב, ואנו אחראים לתהליך לטוב ולרע.
הרצון אוסף באופן אקטיבי את שדות האנרגיה הנמצאים ביקום ועל-ידי העברתם למרחב הקיום שלנו, נוצרת ההוויה שלנו, האנרגטית, הרוחנית, הנפשית ולבסוף, גם הפיזית. ריכוז אנרגיות זה יוצר את גרעין החיים ובלעדיו לא נוכל להתקיים. בכל רגע ורגע אנו ממשיכים לקיים את ההחלטה החשובה ביותר שלנו: להמשיך לרצות להיות כאן. יום אחד, כשלא נוכל להתקיים יותר, כשנפסיק לרצות – נלך לעולמנו; לא יהיה יותר כוח שיתפוס את שדות האנרגיה האלו וירכז אותם בנקודה אחת, והם יתפזרו לכל עבר ויתפוגגו.

מדוע הרצון אינו נגיש עבורנו?

מנגנון הרצון אינו זהה למילה "רצון" שאותה אנו מכירים מהיום יום. לצערנו, אין לנו דרך לבוא במגע עם אותו מנגנון קסום. זה היה נפלא לו היינו יכולים לעצום עיניים, "להתחבר" למנגנון הרצון, ולמשוך אל חיינו זוגיות, משרה בכירה יותר או זכייה בלוטו. אולם לצערנו הרב, זהו מנגנון שאינו נגיש עבורנו, והסיבה העיקרית לכך היא שכבר מגיל צעיר מלמדים אותנו להתנתק ממנו.
בדיוק כפי שבילדות מלמדים אותנו לראות צורות במקום אנרגיה ואנו לומדים לתת לצורות אלו שמות, כך בגיל צעיר מכתיבים לנו את הרצונות שלנו. החברה מלמדת אותנו להיות כמו כולם, ומספרת לנו שאנו צריכים לרצות להתחתן, לאהוב את האחים שלנו, להיות נחמדים לשכנים ועוד.
בדיוק כפי שכשילד מצייר שדות אנרגיה סביב עצמים (לרוב מדובר בקשת צבעונית), מסבירים לו שהוא מדמיין ושאין הילות שכאלה במציאות, כך בגיל מאוחר יותר מלמדים אותו שהוא לא יכול לשחק עם בובות ושאסור להשמיע קולות לא נעימים בזמן ארוחה.
לאט לאט אנו לומדים לאלף את המערכת שלנו להיות מותאמת לציפיות הסביבה ולא פלא שפעמים רבות אנו בטוחים שאנו רוצים דבר מה, ומתעקשים להשיגו רק כדי לגלות שאין זה כלל מה שציפינו לו.
ייתכן שבחורה צעירה האומרת לאימה בתקיפות שהיא רוצה להתחתן עם אהוב ליבה, לא באמת יודעת מה היא רוצה, שכן היא מונעת על ידי תכתיבים חברתיים. לא פלא אם עשר שנים לאחר מכן היא תגלה למשל שהיא כלל לא רצתה להתחתן, ושהיא בכלל מתעניינת בנשים.
אז מה באמת קורה? טענה שאני נוטה לאמץ גורסת שיש בנו מנגנון, הדומה לערכת הפעלה של מחשב, שהוא זה השולט במודעות שלנו. למנגנון זה יש גישה לכוח הרצון, לסיבי האור, ולמה שבאמת קיים שם בחוץ, אלא שהוא בוחר להראות לנו תמונה שונה ממה שיש כאן.  מסיבה זו למשל, אנו לא יכולים לראות מדריכים רוחניים, לא כיוון שהם אינם קיימים, אלא כיוון ש"מערכת ההפעלה " לא מאפשרת לנו את זה.
אבל מי שמיוצג על-ידי קלף הקוסם כן יכול לגשת למקור הדברים: מנגנון הרצון נגיש עבורו וכן גם סיבי האור, מקור הכוח של היקום זמינים עבורו, ואם הוא רק ירצה, הוא יוכל להגיע למקומות שאחרים אפילו אינם חולמים עליהם.

וכיצד כל זה קשור לקוסם

לאדם המיוצג על-ידי קלף הקוסם מנגנון הרצון נגיש, ויש לו יכולת שליטה יוצאת דופן על המציאות. נראה שעבור אדם זה מקור הכוח של היקום זמין במלואו, ואם הוא רק ירצה, יוכל להגיע למקומות שאחרים אפילו לא חולמים עליהם. הוא לא עושה זאת במודע. קיימת בו הבנה הפשוטה שהכול אנרגיה, ושאותה האנרגיה שמרכיבה את המחשבות שלנו, היא גם האנרגיה שממנה עשוי החומר. לפי תפישתו, המעבר בין החומר לרוח חלק, וכיוון שאין מעצורים, הכול אפשרי עבורו, הוא מגשים את הרעיונות שלו מידית ויוצר מציאות שתפתיע את כולם.

היום נראה שהכול כבר ידוע, שהכול מדעי, מדוד וברור, ושלכל שאלה יש תשובה. חברות הביטוח יכולות לדייק בצורה מפחידה ולנבא בדיוק כמה אנשים יפצעו השנה וכמה ימותו. הרופאים יודעים מה הסיכוי המדויק לשרוד מחלה מסוימת, אבל אלו רק מספרים ותיאוריות. בפועל, כשמדובר באדם היחיד, איש לא יכול לצפות את ההתרחשות באופן ודאי. כשרופא אומר לחולה, שאין סיכוי שהוא יעמוד על הרגליים, הוא מתכוון לכך שזה נכון ב-99% מהמקרים, אבל אם מופיע קלף הקוסם, הצפי הזה שגוי. קלף הקוסם הוא האחוז החריג שבו מתחולל הנס. אך יש לזכור שעל מנת שזה יהיה המקרה החריג, גם הלך החשיבה והתנהלות צריכים להיות שונים בתכלית מהדרך בה אחרים חושבים ופועלים. אם תקשיבו לאלו שמספרים את סיפורי הניסים שלהם, תגלו שהם לא רק אנשים בעלי מזל, אלא שהם גם בעלי חשיבה מקורית ולא קונוונציונאלית, בשל כך הם הצליחו לשנות את חוקי המציאות הלכה למעשה.

המסקנה: אם נעשה את מה שכולם עושים – נקבל את התוצאה שכולם מקבלים

הקוסם הוא אומן החיים. הוא יודע ליצור יש מאין, מכיוון שהוא לא שבוי בתכתיבים החברתיים. הוא אינו מגדיר את הסביבה או את עצמו כפי שהאדם הממוצע עושה, והוא יודע  איך לגרום לדברים שהוא רוצה לקרות. הוא פועל ללא אגו או מגבלות ויודע לעשות כל מה שהסיטואציה שלפניו דורשת. הוא יודע מה הזמן הנכון לחייך, לכעוס, להיות עקשן או לוותר.  זהו אדם כל-יכול: הוא יודע לבצע להטוטים, הוא כריזמטי ותמיד נופלים בקסמיו.
איך הקוסם הפך לאומן מוצלח כל-כך? כיצד הוא מצליח ליצור יש מאין?
התשובה היא שהוא לא נותן לאשליה של העולם החיצוני להשפיע עליו, הוא לא נותן למציאות להכתיב את הכללים, להיפך – הוא זה שמשכתב את המציאות. הוא אמנם לא עושה זאת במודע, אולם ההתנהלות שלו עוזרת לו ליצור את קסם החיים, להוריד את האור של הבריאה וליצור מציאות שאותה איש לא מכיר.
אחד הקוסמים המוכרים ביותר שחיו במאה שלנו לדעתי הוא סטיב ג'ובס. בביוגרפיה שלו מספרים רבים על התחושה המיוחדת שחשו אלו ששהו במחיצתו. נראה ששיחה עם סטיב ג'ובס הייתה מספיקה כדי להשתכנע שמה שנראה על פניו בלתי אפשרי – ניתן לביצוע, והמציאות התכופפה תחת פיקודו. כך אדם חריג הצליח לשנות לחלוטין את שוק הסלולרי ולעשות את מה שאף אחד לא עשה לפניו.

הקוסם שולט בכלים שאדם רגיל לא תמיד יכול לראות. נכון שפעמים רבות הוא יודע יותר, מלומד יותר ומנוסה יותר, אולם חשוב מכך, יש לו חיבור מופלא לאינטואיציה שלו. הוא לא רק קשוב כלפי חוץ, אלא גם כלפי פנים. זהו כוחו וזה מה שמאפשר לו להתעלות על אחרים. אנו קוראים למעשי הקוסם: קסם, רק כיוון שיכולת התפישה שלנו מוגבלת. אנו פשוט לא רואים את מעשי הקוסם ואי הידיעה – היא זו שמאפשרת לקסם להיווצר.

בגבעתיים עומד דוכן סביח שרבים מבקשים לפצח את סודו: "הסביח של עובד". כיצד ייתכן שבכל שעות היום משתרך תור ארוך, וכיצד הסביח של עובד טעים יותר מהשאר?
את סודו אנו כבר מכירים והתשובה היא פשוטה – עובד הוא קוסם.
אני מניח שאם עובד היה רוצה לקבל הלוואה מהבנק בתחילת דרכו, מנהל הבנק לא היה מתרשם בלשון המעטה, כיוון שמנקודת מבט עסקית, העסק של עובד לא אמור להצליח. מדובר בדוכן לא מרשים במראהו, למנות המוגשות יש שמות מוזרים, מנהל המקום לא נראה כמו אדם רציני ומי שלא מכיר את השפה המוזרה בה משתמשים, ירגיש לא רצוי.
ספק אם מנהל הבנק היה נשאר כדי לטעום את הסביח שלא לדבר על מתן ההלוואה, אבל מה שהוא לא יכול היה לראות זה שעובד הוא קוסם, וקוסם יודע לשנות את המציאות.
השמות המוזרים וההתנהלות הלא שגרתית מול לקוחות, אולי נראים כמו סוג של טירוף, אך בפועל הם מניבים תוצאות מדהימות. עובד ברא עולם בו מנת סביח היא ההצגה הכי טובה בעיר. הוא הפך עניין פשוט ויומיומי למחזה דרמטי משעשע ומפתיע, שבו הלקוח זוכה לקחת חלק פעיל, להיות משתתף במשחק הומוריסטי ובסוף גם לקבל מנה טובה מאוד. באמצעות מקוריות וחושים מחודדים, עובד יודע "להוריד אור" שלא רק מושך אל המקום לקוחות רבים, אלא גם הופך את הסביח שלו לטעים יותר.

הקלף הקוסם במיתולוגיה יוונית

קלף הקוסם מיוצג במיתולוגיה היוונית על-ידי מרקורי (הרמס), שליח האלים. מרקורי, בנו של זאוס ושל הנימפה, מאיה, היה ערום מכל האלים, נועז ופיקח. עוד בהיותו בן יום גמל בליבו כי אינו רוצה לגור עם אמו במערה, אלא לקבל מעמד באולימפוס.
מרקורי הלך אל רפתות האלים וגנב משם 50 פרות השייכות לאפולון, אל האמת. חכם היה ולכן לא השאיר עקבות שיובילו אליו. הוא החביא אותן וחזר אל עריסתו. אך אפולון, שהיה אל האמת ידע מי גנב את הפרות והגיע בערב אל התינוק הקטן והאשים אותו בגניבה. מרקורי היתמם ואמר: "אינני יודע על מה אתה סח, הרי נולדתי רק אתמול, וכל שביכולתי לעשות זה לינוק ולישון. פרט לכך", המשיך ואמר, "מי יאמין שתינוק גנב את הפרות שלך, אינני יכול להגות אפילו את שמה של החיה." אפולון שידע את האמת, לקח את מרקורי אל זאוס כדי שייאלץ אותו לגלות היכן נמצאות הפרות.

שם, מול זאוס, האשים אפולון את מרקורי בגניבה וניסה לחשוף את תחבולותיו, אך התינוק הקטן לא התבלבל, נעמד על רגליו, ואמר לזאוס בטון מיתמם: "אני גנב? רמאי? הרי אני תינוק בין יומו." ותוך שהוא מחזיק את חיתולו, קרץ לזאוס ואמר: "הרי אינני מסוגל למעשים המדהימים אותם תיאר אחי".
זאוס הבין שמרקורי רקם תחבולה במטרה להגיע אליו, וצחק למראה התינוק הנוכל. העורמה שלו, תושייתו וחכמתו מצאו חן בעיניו והוא החליט שגם לתכונות אלו יש מקום בקרב האלים. לכן קבע את מעמדו באולימפוס כאל המסחר. בשלב מאוחר יותר הפך אותו גם לשליח האלים.
זאוס הורה לאפולון ולמרקורי להתפייס, ומרקורי לקח אותו למקום המחבוא של הפרות.
הסיפור עוד לא נגמר כיוון ששם הבין אפולון כמה ערמומי אחיו. "אם כאלו בעיות הוא עושה לי ועוד לא מלאו לו יום", אמר לעצמו, "מה יהיה כשיגדל?". הוא החליט לכבול אותו, אולם מרקורי שוב היה מהיר ממנו והפעם שלף את הנבל שהמציא בשעות הראשונות לחייו, וניגן לפני אחיו. אפולון היה כל-כך מוקסם מהצלילים המענגים שמיד סלח לו, וכשנתן לו מרקורי את הנבל במתנה, הכול נשלם ונשכח.

קלף הקוסם בקריאה

קלף הקוסם מראה שברמה התאורטית אנו יודעים מה אנו רוצים ואיך להשיג זאת. יש לנו פוטנציאל, ידע ומסוגלות לבצע את מה שדרוש כדי להצליח. אנו מחוברים לאינטואיציה ובעלי הבנה פנימית. אנו ניחנים בדריכות ובערנות המאפשרים לנו לראות בבהירות כיצד נכון לפעול. אנו זריזים, נבונים, מהירי תגובה, בקיצור – אנו קוסמים!

לפעמים הקוסם צריך "דחיפה" קטנה

עם זאת, כמו בכל קלפי הסדרה המרכזית, זהו קלף של רוח, של תובנות ושל תיאוריות בלבד. לא די בכך כדי לקבוע אם הדבר יתרחש ויתממש. את תהליכי המימוש אנו נפגוש רק בקלפי הסדרה המשנית, וללא נוכחות של קלפי ארציים, לא נוכל להיות בטוחים כי הפוטנציאל יהפוך למציאות.
כשיוצא קלף הקוסם, עלינו להבין כי הפוטנציאל אמנם גדול, אולם אם לא נעשה הכול כדי לממש אותו, לא נראה תוצאות. הדבר נכון לכל קלף מהסדרה המרכזית.

כשקלף כמו הקוסם מופיע בקריאה אנו צריכים לשאול את עצמנו: "מדוע לא יצא קלף ארצי כמו אס המטות"? התשובה היא פשוטה: ברמה המעשית טרם הגענו לשלב של אס המטות. כדי להגיע למימוש ולהצלחה קונקרטיים אנו צריכים להתגבר על המחסום המפריד בין החלק הרוחני של הקלף לחלק המעשי; בכל קלף מהסדרה המרכזית ישנה סיבה ספציפית שבגללה אנו עלולים שלא להגיע למימוש.

אם קלף הקוסם מופיע בקריאה, עלינו להבין כי לצד כל הדברים הנפלאים שנכתבו, יש כאן מסר חשוב. אם לא נפעל בכל הכוח וללא מעצורים לא נגיע למחוז חפצנו, לא נעורר את חלומנו לחיים ולא נצפה בהגשמה של הקסם הטמון בנו. הקלף אס המטות אינו מופיע בקריאה, כי אנו מפחדים להיות קוסמים ולהשתמש בכוח שלנו. אנו חוששים להיות חריגים וללכת נגד הזרם. אנו נותנים לגורמים מעכבים כמו פחדים, עצות שגויות ומבוכה לעצור בעדנו, ולכן אנו הולכים נגד האינטואיציה שלנו. אנו צריכים להיות קוסמים – ליצור את המציאות הרצויה לנו, וכל השאר לא רלוונטי.

בשאלה כמו: "האם אקבל קידום בשכר השנה?" קלף הקוסם מראה שהמכשול המרכזי בדרך לקידום הוא העובדה שאנו למעשה לא מבקשים אותו. אם נבקש, כנראה נקבל אפילו יותר ממה שציפינו, אך אנו מתמהמהים ונמנעים מהצעדים בדרך להגשמה. ייתכן שנגיד לעצמנו: "אני עובד שם רק חצי שנה, איך אקבל קידום"? "אולי אני לא מספיק טוב", "אף אחד לא מקבל קידום בחברה אז אין טעם לנסות". אך לא זו דרכו של הקוסם.

הקלף מראה שאנו צריכים להיות מי שאנו ו"לזרום" עם ההשראה הייחודית שמאפיינת אותנו. אולי אנו רוצים להביא לדייט הראשון שני סוסים ולקחת את בת הזוג לרכיבה? ייתכן שכל חברינו ירימו גבה למשמע הרעיון, אבל זהו בדיוק העניין: בת הזוג לא רוצה בחור "נחמד", "מעונב" ונורמטיבי שידבר על העבודה שלו לאורך כל הדייט; היא רוצה קוסם, אדם שידהים אותה, וזו בדיוק הדרך.
הכול תלוי בנו. אם נפעל ונהיה קוסמים, נוכל לראות את הקסמים שלנו קורמים עור וגידים ומעשירים את חיינו מעל לכל שיעור. עכשיו צריך רק להעז.