"ספקותינו בוגדים בנו וגרמו שנאבד את הטוב, שהיינו יכולים להשיגו, לולא פחדנו לנסות."
ויליאם שקספיר
דנה (שם בדוי), שנהנית מחיי נישואין טובים מקבלת ביום בהיר טלפון מ'חברה טובה' השואלת אותה בטון ביקורתי: "את יודעת איפה בעלך היה היום בשש בבוקר?".
דנה, קצת המומה, אומרת: "אני לא יודעת, אני מניחה שהוא יצא הבוקר מוקדם מהרגיל לעבודה, למה?".
"כי אני תפסתי אותו על חם", עונה ה'חברה' בחיוך, "תפסתי אותו היום יושב עם מישהי בשש בבוקר בבית מלון אוכלים יחד ארוחת בוקר רומנטית. תשמעי מה אני אומרת לך", ממשיכה החברה, "הוא בוגד בך!".
וכך, בשיחת טלפון אחת מתסיימת זוגיות נפלאה של שני בני זוג שאפילו לא נשואים שנה. דנה תסגור את הטלפון ותאמר: "בעלי בוגד בי!!!"
לא כולם כמובן יאמינו לאותם חברים, שכנים, או "נשמות טובות" מסוג שכזה. יש כאלו שיגידו לעצמם: "אני מאמינה בבעלי, בוטחת בו, וגם אם הוא היה בארוחת בוקר מוקדמת עם מישהי, בטוח יש לזה הסבר".
אך האם הם נאיבים? האם בקלף זה הבעל בוגד? ואם הוא לא בוגד בדנה, מדוע היא בעצם מאמינה לסיפור של החברה התמהונית שלה?
אז לפני הכול, אני רוצה להרגיע ולבשר לכם שאם יוצא קלף טארוט ארבעה גביעים בקריאה, זה אומר שהכול בסדר. בעלה של דנה לא בוגד בה, השואלת ונושא השאלה נמצאים במקום בטוח, ודנה יכולה להרגע.
אבל למרות שבעלה לא בוגד בה, לדנה יש בעיה חמורה יותר מבעיית הבגידה – היא סובלת מבעיית אמון. יש לה קושי רגשי שאם היא לא תטפל בו, כל תקלה או קצר בתקשורת עלולים להפוך למשבר, והיא עלולה לאבד את כל הדברים הנפלאים שיש לה היום.
הרגע בו נכנס רעל או ספק שאינו מאפשר לראות את המציאות
בקלף זה הגיבורה היא פסיכה, והסיפור ממשיך מהנקודה בה סיימנו את הקלף הקודם. בקלף זה הסיפור מתקדם והזוגיות של פסיכה וקופידון עוברת משלב האושר והשמחה הראשוניים, לשלב הבא בו צריך להתחיל להתמודד עם החיים המשותפים.
אהבתם של פסיכה וקופידון התעצמה והתחזקה. פסיכה הייתה מאושרת וקופידון שהיה עסוק באהבתו החדשה, מיתן את מעשי השובבות שלו והניח לאלים (ובמיוחד לזאוס). הוא הפסיק לירות בהם את חיציו, שגרמו להם להתאהב בבני האדם ובכך מנע מבוכות ומהומות רבות באולימפוס.
אך אהבתם הייתה סודית והוסתרה מאמו. בימים הייתה מחכה פסיכה לאהובה שיחזור, ובלילות אהובה היה מופיע ומרעיף עליה אהבה כפי שאף גבר לא יכול. את כל זמנה פסיכה בילתה בארמונו של קופידון, והיא אהבה את חייה. אולם לאחר זמן מה החלה פסיכה להתגעגע למשפחתה, וביקשה מאהובה שיאפשר לה לבקר את בית אביה ולראות את אחיותיה והוריה. קופידון, שידע כי בקשתה תמיט אסון על אהבתם, אך התקשה לסרב לה, ביקש ממנה שתשקול שוב את בקשתה.
פסיכה התעקשה וקופידון הוציא אותה בחשאי מארמונו כשהיא עטופה בדים ועיניה קשורות, ונשא אותה אל הסלע ממנו היא נלקחה. כשראו בני משפחתה שהיא חיה הם שמחו מאוד. אביה כל כך שמח לשמוע שהיא מאושרת עד שבכה מרוב אושר. אבל לא כולם שמחו בשמחתה: שתי אחיותיה קינאו באושרה ובעושרה וסיפרו לה, אולי גם קצת מתוך דאגה, שלא עם גבר אהוב היא התחתנה, אלא עם נחש מכונף ושמוטב יהיה אם לא תשוב אליו.
"כל אחד יספר לך מה ראה באותו יום מקולל", אמרו, "כיצד כולנו בכינו כשראינו את הנחש המכונף נושא אותך, לוקח אותך מאתנו. מדוע הוא אינו מראה את פניו?" שאלו אחיותיה, "אם לא כדי להסתיר את פני הנחש שלו, וכיצד זה שהוא לא נותן לך לצאת לגנים ולטייל מחוץ לארמונו המפואר. ברור שבשאול היית", קבעו, "וכי ניסה הנחש להסתיר זאת ממך. לא ברור מדוע עד עכשיו ניצלת ממוות, ואולי ממתין הנחש שתתעברי כדי שיוכל לטרוף אותך ואת ילדך. אך אין זה משנה עכשיו, את בטוחה כאן, הישארי אתנו".
וכך, ברגע אחד, נעלמה האהבה הגדולה מלבה של פסיכה והוא נמלא בספק ותהייה. כיצד אוכל לחזור, שאלה את עצמה, מיהו אותו אהוב?
לאן מוביל אותנו הנתיב של קלף טארוט זה
הארכיטיפ של הקלף – הספק הקיים בנו
לקלף ארבעה גביעים אין פירוש מקובל אחד ויש מחלוקות רבות סביב פירוש קלף זה. בגרסה אחת, המתבססת על הציורים של חפיסת הקלפים הפופולארית "ריידר", הקלף עוסק בדחייה של דבר הניתן לנו. גרסה אחרת המתבססת על הספרה ארבע, המייצגת בין השאר יציבות, רואה בקלף יציבות רגשית.
הגישה שאני מציג מתבססת על הארכיטיפ שהקלף מייצג ובמידה מסוימת מחברת בין שתי גרסאות אלו. אולי זה נשמע תמוה, אולם תיכף תוכלו לראות שכשמחפשים את ה'מדוע', את השורש של מהות הקלף, שמבינים מהו הבסיס עליו יושב הקלף, ניתן להבין כיצד מצד אחד הקלף יכול לייצג דחייה ולהראות שהשואל לא מסופק,
וכיצד מצד שני אפשר עדיין להגיד שהכול בסדר ושיש כאן יציבות רגשית.
הארכיטיפ של הקלף עוסק בספק שנכנס אל חיינו ופוגם בשמחה ובחגיגה שהייתה נחלתו של הקלף הקודם. בכולנו יש צד המטיל ספק, בכולנו יש חלק ש"אינו מאמין", לא בוטח.
בכולנו יש צד הרואה שחורות בכל הקשור למערכות יחסים ומסרב לבטוח ולהתמסר. כשקלף זה עולה בקריאה, זהו סימן שארכיטיפ זה מתעורר אצל השואל והשאלה היא האם השואל ייכנע ליצר הזה, או יתגבר עליו ובכך יוכל להתקדם למקום טוב יותר.
נחזור למקרה של דנה ובעלה הנאמן.
הקלף ארבעה גביעים מראה לנו שהספק אינו קשור למציאות. בפועל כשיוצא קלף זה אין לנו שום סיבה לדאגה, אולם הספק מונע מאתנו את היכולת להבין שהכול בסדר.
הספק עצמו יכול להיות תוצאה של רכילות, שמועה, פחד, מערכת אמונות לקוי או כל דבר היכול לערער את הביטחון שלנו. את התעוררות הספק ציירה היטב ליז גרין בחפיסת הקלפים שלה, בה רואים את פסיכה יושבת בין שתי האחיות שלה המרכלות באזנה ומערערות את בטחונה.
אז מה עושים כשמתעורר הספק?
שני דברים:
הראשון, צריך להתעמת עם הספק. הדבר האחרון שדנה צריכה הוא להמשיך את התסריט בו בעלה בוגד בה, כיוון שכל דבר שהוא יעשה רק "יוכיח" לה שהוא בוגד: אם הוא יביא לה פרחים, היא תגיד לעצמה "הנה, זה הסימן שהוא בוגד!". טעות במספר ואף אחד לא עונה בצד השני יוביל למחשבה: "הנה המאהבת מנסה להשיג את בעלי!".
מה שצריך לעשות הוא להתעמת עם הספק, ולבקש מהבעל הסברים על מה שקרה. האישה במקרה שלנו צריכה לשאול את בעלה מדוע ה'חברה' טוענת שהוא היה במלון ומה הוא עשה שם. אז הוא יגיד לה שזו הייתה אמורה הייתה להיות הפתעה, וחבל שהיא כל-כך חשדנית, אבל אתמול הוא הסיע את אחותה משדה התעופה בארבע וחצי בבוקר והיא רצתה להפתיע אותה הערב בביקור פתע.
הדבר השני שצריך לעשות, אם ייצא קלף זה, הוא ללכת לפסיכולוג. אני לא אומר שיש הפרעה נפשית ולא צריך להזמין חדר במוסד סגור, אבל הקלף ארבעה גביעים, במיוחד במקרים של מערכות יחסים, מראה שיש לנו בעיה סביב נושא האמון. בעיה שמקורה עמוק יותר בנפש ושלא יזיק לנו לקבל תמיכה בנושא מאיש מקצוע.
כמובן שבמקרה של שאלה כמו: האם הבוס ייתן לי את הקידום כפי שהבטיח?" אין טעם ללכת מיד לפסיכולוג. הקלף מראה שיש לנו ספק, שאנו מקשיבים לשמועות הגורסות שלא נקבל את הקידום, וכל שאנו צריכים לעשות הוא להתעמת עם הבוס, לוודא שאנו אכן עומדים לקבל את הקידום, לקבל תשובה חיובית ולהמשיך הלאה בדרכינו.
לסיכום, אם יוצא הקלף בקריאה זה אומר שאנו "מורעלים" וחווים ספק ופחד. הקלף מראה שאיבדנו אמון בתהליך ונראה לנו שהחגיגה אותה סימל הקלף הקודם, שלושה גביעים, הסתיימה.
אך חשוב להבין כי בפועל התחושות שלנו אינן בהכרח נכונות, כי תפיסת המציאות שלנו היא מעוותת ולא אמיתית. אנו לא רואים את האמת, דואגים לחינם, וכלואים בתוך ראיית עולם מוטעית.
בשביל להתקדם אנו חייבים לרדת לעומקו של עניין, לחקור את מקור הספקות שלנו ולהתעמת עם הפחד. אם נשתחרר מהספק ולא נכנע לרכלנות, שמועות ופחדים, נוכל לגלות את האמת ונחווה את המציאות כפי שהיא – טובה יותר ממה שנראה לנו.
היי שגיא. אני אוהבת לקרוא את הפרשנויות שלך לקלפים, הן מאוד חיוביות לעומת התפיסה שלי.
רציתי לשאול את דעתך לקלף ארבעה גביעים היוצא במיקום הראשון בפריסה הקלטית ( דבר אשר עומד לטובת העיניין) – האין הוא תומך בפחדים אשר מעוררים דחייה? האין הוא מעודד דחייה ולא בדיקה והתעמתות עם הנושא הנשאל? מה דעתך? הדעה הרווחת שונה מאוד מהמאמר שלך.
וגם מנסיון שלי עכשיו,
אין צורך לפנות לפסיכולוג,
הרחקת לכת.
יש צורך להבין את הספק וללבן אותו.
אגב, הרבה אנשים כבר לא הולכים לפסיכולוגים,
הולכים ליועץ, או למטפל כלשהו
הי שגיא, ההסברים שלך על הקלפים שלמדנו ,ברורים ומעוררי מחשבה…לתזכורת כל החומר שלמדנו זה ממש עוזר…עד היום ניסיתי לנסח במילים את מה שמפריע לי בהסברים, והגעתי למסקנה , שהאגדות היווניות וכל השמות כמו פסיכה קופידון וכיצ"ב, לא ממש מדברים אלינו ,למרות שאני מכירה את ההסטוריה של כל האגדות היווניות… הקשבתי גם לדעות של תלמידים אחרים שהיו אלרגיים לאגדות אלו ,אולי בגלל חוסר ידע ,או שהעדיפו אגדות ישראליות לשם שנוי, וכדי שלא יהיה ספק בכוונה של האגדות היווניות ללמד אותנו על המציאות של החיים דרך הקלפים…אז שיהיה לך בהצלחה…
היי אתי,
אצל רבים סיפורי התנ"ך אינם מיתוסים, אלא עובדות או לפחות פרות קדושות שקשה לגעת בהם. בסיפורים מיתולוגיים את יכולה לספר על זאוס, פרספונה, ונוס וכולן דמויות רחוקות מאתנו שאפשר ללעוג להן, לספר אילו חסרונות יש להן ומה הן צריכות ללמוד. אך אם המיתוס עוסק באלוהים, אברהם או אפילו במשה רבנו זה הופך להיות אישי. אי אפשר ללעוג או למנות את החסרונות של מה שאנו היהודים קוראים אלוהים, וגם לדמויות האחרות זה לא יהיה פשוט, ולכן ההפנמה של הרעיונות שהמיתוסים מציגים דרך המיתולוגיה הקרובה לנו היא מאד קשה.
ניסיונם של מורים גדולים ותיאולוגים רבים הראה שללמוד על החיים דרך מיתוסים של אחרים זה תמיד יותר קל ועושה את העבודה בצורה טובה יותר.
מעבר לכך, כיוון שרובנו מגיעים מאירופה, המיתולוגיה היוונית היא הדבר בכי קרוב לנו והלא מודע שלנו מכיר אותה הרבה יותר טוב מכפי שנדמה לנו.
הי שגיא, כמו תמיד אני נהנית לקרוא את ההסברים לקלפים, וזה מהווה תזכורת לחומר שלמדנו בשני הקורסים…האם יש לך אפשרות להעזר -באגדות עבריות -במקום "אגדות יווניות "שלא כולם מבינים אותם…תלמידים שלמדו איתי רצו להעיר לך על כך…אבל לא רצו להפריע לקו החשיבה שלך…שבוע טוב לך- ובהצלחה במקום החדש… בברכה -אתי בן מאיר- משאבי אנוש -חנוך -ע.ת.א
היי אתי,
אצל רבים סיפורי התנ"ך אינם מיתוסים, אלא עובדות או לפחות פרות קדושות שקשה לגעת בהם. בסיפורים מיתולוגיים את יכולה לספר על זאוס, פרספונה, ונוס וכולן דמויות רחוקות מאתנו שאפשר ללעוג להן, לספר אילו חסרונות יש להן ומה הן צריכות ללמוד. אך אם המיתוס עוסק באלוהים, אברהם או אפילו במשה רבנו זה הופך להיות אישי. אי אפשר ללעוג או למנות את החסרונות של מה שאנו היהודים קוראים אלוהים, וגם לדמויות האחרות זה לא יהיה פשוט, ולכן ההפנמה של הרעיונות שהמיתוסים מציגים דרך המיתולוגיה הקרובה לנו היא מאד קשה.
ניסיונם של מורים גדולים ותיאולוגים רבים הראה שללמוד על החיים דרך מיתוסים של אחרים זה תמיד יותר קל ועושה את העבודה בצורה טובה יותר.
מעבר לכך, כיוון שרובנו מגיעים מאירופה, המיתולוגיה היוונית היא הדבר בכי קרוב לנו והלא מודע שלנו מכיר אותה הרבה יותר טוב מכפי שנדמה לנו.
שגיא היקר,
לא משנה כמה אקרא את מאמריך חזור ושנן,
בכל פעם לומדת עוד דבר וחצי דבר על הקלפים.
אוהבת את הפרשנויות המסרים וההכוונות שלך דרך קלפי הטארוט
תודה רבה ענקית על מה שאתה נותן אשר לא יסולא בפז ופנינים לטעמי.
תודה תודה תודה
מרתק ומפעים כתמיד.
שגיא זה אחד המאמרים הטובים ! סוף סוף הבנתי את הקלף הזה …
תודה ענת 🙂
מקווה שאתגבר עליו..
חשיבה מעניינת אך עם זאת מבלבלת