מסעות בחלום

כולנו חולמים , ובכל לילה! גם אם אתם נמנים עם אלו המאמינים כי הם 'אינם חולמים', או ש'אינם חולמים תמיד' – הרי שטעות בידכם – זה קורה מספר פעמים בכל לילה. יתרה על כך, איננו יכולים שלא לחלום וניסויים במעבדות שינה מוכיחים, כי נבדקים אשר נחסכים מהם חלומות, מתחילים לגלות סימפטומים של איבוד השפיות. חיות העוברות חסך דומה ימותו בתוך כמה שבועות.

כולנו חולמים כארבע פעמים במהלך השינה. כל חלום אורך בין דקה ל- 30 דקות במחזוריות של כ-90 דקות . כאשר בסיום מחזור השינה הראשון נחלום 2 דקות בממוצע , ובסיום המחזור האחרון, לפני היקיצה, נחלום עד 30 דקות .

בכל לילה נוצר תהליך אנרגטי, שבעקבותיו אנו מסוגלים לנטוש את אחיזתנו במציאות ולחוות את המציאות כפי שהיא, כלומר: "לתפוס" את העולם מתוך אנרגיות ותחושות ולא מתוך הגיון וקיבעון. בכל לילה אנו חווים מציאות חלופית אשר אינה דומה כלל למציאות אותה אנו חווים ביום יום. אולם מהי אותה מציאות חלופית? מדוע היא כל כך שונה מהמציאות אותה אנו חווים בזמן ערות, או במילים אחרות – מהו החלום?

היקום כשלעצמו, הנו פסיבי. כל תפקידו הוא לשלוח את אותן אין-ספור אנרגיות למרחבי ומימדי הקיום ותו לא. הרצון, הוא היחידה הפועמת בלב היקום והוא הבחירה החופשית עליה מדובר כה רבות. הוא זה העושה שימוש באנרגיות השונות ומנתב אותם כפי שאנו רוצים. היקום אינו מתערב ואנו הם אלו העושים את העבודה לטוב או לרע.

הגוף האנרגטי והגוף הפיזי

הפתרון לחידת החלום נמצאת במקום הנקרא מודעות. ומהי המודעות?
מודעות היא היכולת שלנו לתפוש את הקיים סביבנו. כלומר להבחין, להכיר, להבין ולהשתמש באנרגיות הסובבות אותנו. ככל שנוכל 'לתפוס' יותר את האנרגיות הללו כך נוכל לתעל אותן בצורה הטובה ביותר לטובתנו. המודעות מתחילה למעשה במושג הנקרא: רצון. הרצון הוא מנגנון עצמאי הנמצא בכל אחד מאתנו המושך ומרכז אל המרחב שלנו את שדות האנרגיה הנמצאים ביקום. 

היקום כשלעצמו, הנו פסיבי. כל תפקידו הוא לשלוח את אותן אין-ספור אנרגיות למרחבי ומימדי הקיום ותו לא. הרצון, הוא היחידה הפועמת בלב היקום והוא הבחירה החופשית עליה מדובר כה רבות. הוא זה העושה שימוש באנרגיות השונות ומנתב אותם כפי שאנו רוצים. היקום אינו מתערב ואנו הם אלו העושים את העבודה לטוב או לרע.

הרצון אוסף באופן אקטיבי את שדות האנרגיה הנמצאים ביקום, וע"י העברתם לחלל בו אנו נמצאים נוצרת ההוויה שלנו. תחילה נוצרת ההוויה האנרגטית, ולאחר מכן יתהוו ההוויות האחרות: האנרגטית, הרוחנית, הנפשית ולבסוף – גם הפיזית. ריכוז שדות אנרגיות אלו יוצר את גרעין החיים ובלעדיו לא נוכל להתקיים. כך, כשנלך לעולמנו, לא יהיה יותר כוח שיתפוס את שדות האנרגיה האלו וירכז אותם בנקודה אחת, והם יפוגו לכל עבר.

המודעות, אם כך, היא היכולת שלנו לתפוש. זה מתחיל ביכולת שלנו לתפוש את עובדת קיומנו, הווה אומר, אנחנו 'תופשים' שאנחנו בחיים. לאחר מכן, ממשיכה המודעות לתפוס רבדים נוספים בחיינו: לתפוס את קיומם של אחרים, לתפוס את מטרת חיינו, ללמוד, להבין, להיות ממוקדים, החלטיים ומסוגלים להבחין ולהחזיק בדברים הנכונים לנו. עם עליה ברמת ההתפתחות הרוחנית שלנו עולה גם רמת המודעות שלנו ואיתה היכולת 'לתפוס' יותר חלקים בחיינו ובצורה טובה וברורה יותר. בשלב מתקדם בהתפתחות הרוחנית שלנו נוכל להבין ולראות את הקיום שלנו, המשתלב עם העולם ללא ספקות, בחדות, ובידיעה שלמה (זאת אומרת כי אנו מודעים ויודעים הכול – הכול ברור לנו.).

חטא גן העדן – היבט אנרגטי

בכל לילה נוצר תהליך אנרגטי, שבעקבותיו אנו מסוגלים לנטוש את אחיזתנו במציאות ולחוות את המציאות כפי שהיא, כלומר: "לתפוס" את העולם מתוך אנרגיות ותחושות ולא מתוך הגיון וקיבעון. בכל לילה אנו חווים מציאות חלופית אשר אינה דומה כלל למציאות אותה אנו חווים ביום יום.

בשלבים הראשונים של התפתחות האדם המודעות שכנה בגוף האנרגטי, באותו החלק הלא מוחשי הקיים בנו אשר מאפשר לנו לתפוש את הקיום שלנו ואת העולם. הגוף האנרגטי אינו רואה את העולם כי אם תופש אותו, חש אותו. במקור, לפני השינוי עליו אדבר בעוד רגע, כיוון שכול הסובב אותנו הוא אנרגיות ושדות של אנרגיות, הדרך שלנו לבחון את העולם הייתה לתפוש את האנרגיות אותן אנו רוצים, לבחון ולהעביר אותן דרכנו וכך לחוש את אשר נמצא מולנו.

אולם מודעות השוכנת בגוף האנרגטי גבתה מחיר כבד, כיוון שנאלצנו להפעיל ללא הפסקה את מנגנון הרצון שלנו ולשמור על האחדות האנרגטית שלנו ללא הרף. במילים אחרות היינו צריכים להיות מודעים כל הזמן. בשלב מסוים היה צורך במנגנון שיוכל לתפעל את הקיום שלנו, מנגנון שבעזרתו לא נהייה משועבדים לצורך להחזיק את האנרגיות שלנו ללא הרף במודע. וכך נוצרה 'מערכת ההפעלה' שאותה אני מכנה "הגוף הפיזי" שהנו המנגנון אשר מחזיק את הקיום שלנו ללא צורך במודעות. במסגרת תפקיד זה 'מערכת ההפעלה' למדה  לקבע את העולם שלנו למציאות מוכרת וברורה,ליצור ולבנות את מערך החוקים הקיימים כאן. הביטוי הסופי של מנגנון זה הוא יצירת הגוף הפיזי אשר מהווה חומה מוחשית המהווה גבול ברור ומדויק.

כשאנו לוחצים פעמיים על תמונה במחשב כדי לצפות בה, אנו משוכנעים שמה שאנו רואים הוא תמונה. אולם לא כך הדבר, בפועל התמונה היא אוסף של בייטים המורכבים מערכים של 0 או 1. אין כאן כל תמונה, וזו אשליה אותה יוצרת מעכת ההפעלה של המחשב המסוגלת לתרגם לנו את אותם בייטים למשהו שאנו חושבים שהוא תמונה.

וכך גם מתנהלת מערכת ההפעלה שלנו. כמעט בכול שיעור בו אנו עוסק בהסברים על הגוף האנרגטי ואומר שהעולם הוא אנרגיות, כמעט אף אחד לא מתווכח איתי. כיוון שכך אני עוצר את ההרצה ושואל מדוע אף אחד לא אומר דבר, הרי אנחנו לא רואים אנרגיות, אין קורים של אור ובכול זאת רבים יודעים שהעולם אינו מה שאנו רואים.

אך מדוע זה כך? מה גורם לעולם להראות אחר: בקבלה קוראים לזה הסתר, ויש לתופעה זו שמות רבים, אולם אני כאן  בוחר לקרוא לזה מערכת ההפעלה שלנו. היא זו הגורמת לעולם להראות אחרת ובדיוק כמו במחשב, גם כאן את שדות האנרגיה היא 'מתרגמת' למוצקים, לחוקים ולא מאפשרת לנו לראות את מה שקיים באמת.

בניסוי חדשני, לקחו גורי חתולים ומנעו מהם לראות קווים אופקיים עד אשר הקליפה הראייתית שבמוח לא סיימה להתפתח. כשהגורים התבגרו שחררו אותם בחדר בו יש עמודים אופקיים.
 ומה קרה?
החתולים לא ראו את העמודים, הם נתקלו בהם שוב ושוב. ניסוי זה הוכיח שאת התמונה שאנו רואים אנו מייצרים במוח, ומה שאנו חושבים שאנו רואים זה לאו דווקא מה שבאמת קיים. 

בזמן חלום, הגוף הפיזי והאנרגטי מתנתקים זה מזה. הגוף האנרגטי יוצא ממקומו הפיזי והוא מתרחק לפחות כ- 10 ס"מ מהגוף הפיזי. זו הסיבה שאנו פעמים רבות חווים תחושה של 'נפילה' בשלבים מוקדמים של השינה.

המודעות, היכולת שלנו לתפוש, איננה אחידה והיא נודדת בין שני הגופים ובכל גוף היא תקבל ביטוי שונה. ביום יום אנו חווים את העולם סביבנו דרך הגוף הפיזי. הגוף הפיזי שולט ומכתיב את העולם אותו אנו חווים כעולם יציב, מוכר ומוגדר. התפישה של העולם דרך הגוף הפיזי היא שיפוטית, קרה ובדרך כלל יש לה היבט מרוחק. אנו מתבוננים בעולם כאילו מרחוק כאילו אנו לא ממש שייכים לו.

לעומתו אופן תפיסתו של העולם דרך הגוף האנרגטי הוא שונה. הגוף האנרגטי הוא טוטלי. הוא אינו "עומד מן הצד", אלא מתחבר. העולם החיצוני כאילו סוחף אותו.

כדי להמחיש את הרעיון אשתמש בדוגמא. בזמן עירות אנו בדרך כלל תופשים את העולם דרך הגוף הפיזי ולכן לרוב כשנפגוש באדם זר, אנו נתבונן עליו, נבחן אותו. בתהליך הזה יש משהו קר ומרוחק. לעומת זאת בחלום אנו תופסים את המציאות דרך הגוף האנרגטי. שם לרוב אנו לא נהיה מרוחקים. כשדמות זרה תמשוך את תשומת ליבנו אנו לא נצפה בה "מרחוק", אלא יקרה שם משהו אחר: אנחנו פתאום כאילו נאבד את הזהות שלנו, אנו כאילו נהפוך להיות הדמות תהליך התפיסה יהיה שונה, הוא יהיה טוטלי וסוחף.

מהו חלום?

במהלך החלום , כאשר הגוף הפיזי נסוג אל תוך עולמו הפנימי, במטרה לחדש את המשאבים הנפשיים , ולפתור את הבעיות שהותירו שעות העירות הרבות, הגוף האנרגטי, מסוגל לחוות את העולם כפי שהוא , ומאפשר לנו לגלות עולם אחר וחדש , הלא הוא החלום.

בזמן חלום, הגוף הפיזי והאנרגטי מתנתקים זה מזה. הגוף האנרגטי יוצא ממקומו הפיזי והוא מתרחק לפחות כ- 10 ס"מ מהגוף הפיזי. זאת הסיבה שאנו פעמים רבות חווים תחושה של 'נפילה' בשלבים מוקדמים של השינה. כתוצאה מניתוק זה אנו יכולים לחוות חוויות מתוך הגוף האנרגטי בלבד ולהיות מחוברים אל החלקים הרוחניים שבתוכנו .

בעוד שהגוף הפיזי משחזר ומתקן אירועים מתקופות העירות השונות , הגוף האנרגטי יוצא למסע וחווה חוויות אנרגטיות מגוונות ומסעירות . החלום כפי שאנו חווים הוא שילוב של שני עולמות אלה , ואנו נמצא בכל חלום יסודות השייכים לאירועים מזמני העירות שלנו, ויסודות אנרגטיים השייכים לחוויה שחווה הגוף האנרגטי.

פעם בשעה וחצי לערך שני הגופים נפגשים והחלום הנו התוצאה של מפגש זה ובו נחווה את המסע האנרגטי אליו ייצא הגוף הפיזי לצד שיחזור פסיכולוגי של אירועים שונים שהתרחשו בחיינו. בפועל החלום הנו מעיין מיש-מש של אלמנטים פסיכולוגים ושל אלמנטים אנרגטיים.

כיצד נכין עצמנו למסע ?

כדי לחלום אנו צריכים לחזק את הגוף האנרגטי ולעמוד מול הגוף הפיזי המחפש להחזיר לעצמו את השליטה במודעות. לחיזוק גוף האנרגיה, אנו זקוקים למשמעת ותרגול רב. בפועל לא משנה אילו תרגילים נעשה, שני הכללים החשובים אותם עלינו לאמץ הן:
התמדה
והתכוונות.

לאלו הרוצים להתחיל לחלום או להגביר את יכולת החלימה שלהם אני ממליץ להצטרף לקורס אינטרנטי (ללא תשלום) שהנו מסע של 6 ימים בו תקבלו תרגילים למייל שמטרתם לעזור לעורר את החלומות שלכם.

בהצלחה וחלומות נעימים,

שגיא.