הסימבול כלב בחלום ובחיי היום יום

גם המוות לא יפריד בינינו

אין עוד חיה שכל כך קשורה לאדם. הכלב כה שזור בחיי האדם עד כי פעמים רבות מייחסים לאדם תכונות של כלב. במשפטים רבים בהם אנו משתמשים נמצא את הכלב והוא לא רק חברו הטוב של האדם, כי אם משרתו ועוזרו המסור ואם תרצו הוא ילווה אתכם גם אחרי המוות כי הרי השאול והעולם שמעבר הנם הממלכה שלו.

לאנשי הכלב החיים מאד קשים ולא סתם כנראה נאמר הביטוי: "חיי כלב". כלפי חוץ הם חביבים ונחמדים, אולם בפנים הם סובלים, מלאי פחדים, כועסים ובעלי בטחון עצמי נמוך.

כלבים בויתו לפני כ- 15,000 שנים. מוצאם כנראה מן הזאב שכן גם הזאב ניחן בתכונות רבות המזכירות את הכלב. בכלב נמצא הרבה מאד תכונות אנושיות. הוא מביע רגשות, הוא חכם, לומד מהר וזקוק מאד לחברה. כל אלו, כנראה היו חלק מהסיבות שבגללן תהליך הביות של הכלב היה קל. למרות זאת הכלב פעמים רבות נאלץ לוותר על הטבע שלו לטובת האדם. הכלבים זנחו את חיי החברה שלהם, את הטבע שלהם, את בני מינם. כיום הם לרוב אינם יכולים להתקיים ללא האדם, ופעמים רבות, כמו במקרה של כלבי נחייה, נמצא כלבים שאפילו נדרשים לזנוח את הצרכים הבסיסיים שלהם לטובת האדם. אולם למרות הכל נשאלת השאלה, מדוע הכלב עושה זאת? האם יש מחיר שהוא משלם ואם כן, מהו?

את החיפוש שלי אחר התשובה אתחיל, כרגיל אצל הכלבים וההתנהגות שלהם בטבע.

כמה עובדות שאולי לא ידעתם על כלבים

• הכלבים הם חיות מאד חברתיות. הם זקוקים לחברה וללא חברה מצב רוחם ובריאותם הפיזית מתערערים. הזנב והאוזניים משמשים גם ככלי ביטוי חברתי המאפשר לכלבים לבטא את עצמם במגוון עצום של רגשות.
• כמו הזאבים גם אצל הכלבים יש מנהיג ופעמים רבות הכלבים יתקוטטו על מנת לזכות בתואר המנהיג הנכסף. מאבק זה אמנם אלים, אולם הוא מסתיים כאשר באופן מפתיע ומעניין בו המנצח עומד מעל המפסיד כשכפו על חזה המתחרה. מבטי שני הצדדים נפגשים והמפסיד יהיה זה שיסיט את עיניו ובכך הוא מודיע על כניעתו.
• הכלבים הם חיות חכמות ומתוחכמות. הם מסוגלים ללמוד תרגילים מורכבים ובשונה מהקופים יכולים אף להבין "רמזים" על פי מבט.
• במהלך התקופה בה הכלב שהה עם בני האדם הוא למד לחייך ובכך להפוך את עצמו לאנושי יותר.
• ברוב המקרים הכלב רואה באדם כמנהיג ומקבל את מרותו, אולם לעיתים האדם צריך להתמודד על זכות זו ולהוכיח זכות זו בכוח.
• הכלב המבוית מתקשה לחזור לטבע ובעצם, בשונה מהחתולים שלא איבדו את טבעם הפראי, בתהליך הביות הכלב עשה צעד לכיוון אחד.
• נאמנותו של כלב היא טוטלית וגם אם בעליו (המנהיג שלו) מתנהג אליו באופן מחפיר, עדיין הכלב יהיה נאמן ויפגין אהבה.
• כלבים רבים למדו לקבל תשומת לב דרך ההתנהגות שלהם ופעמים רבות אנו נפגוש כלבים אשר הפכו את הבית, או לכלכו אותו כתגובה לכך שהבעלים השאירו אותם לבד יותר מידי זמן.

מי הם אנשי הכלב – כלב בהומיאופתיה

כדי להבין טוב יותר מי הוא הכלב, המשכתי לחפש בהומיאופתיה. בתהליך הפרובינג (אתם מוזמנים ללחוץ כאן על הקישור למאמר "איך סימבולים באים לעולם" ולקרוא על התהליך בהרחבה) ניתנו למתנדבים תרופה הומיאופתית המופקת מחלב של כלבה (Lac-Caninum). לאחר שנאספו כל הסימפטומים התקבלה תמונה קודרת, שונה ומפתיעה.

הכלב כבר אלפי שנים הנו שותפו של האדם בעולם. יחד חווינו אושר כאב ומחסור ובכולם הכלב היה שותף וחבר. לכן כסימבול הכלב עוסק בעיקר בחברות ונתינה. הכלב מייצג מסירות, אהבה וידידות ופעמים רבות נפגוש את הכלב כסימבול של הקרבה וביטול עצמי לטובת החברות.

"אנשי הכלב", וכשאני אומר "אנשי הכלב"- כוונתי לאלו אשר יתגלה במהלך התשאול כי התרופה ההומיאופתית המופקת מחלב הכלבה מתאימה להם, הם אנשים טובים, ישרים, נאמנים המעמידים את החברה, החברים והמשפחה במקום הראשון. הם יהיו טריטוריאליים, ישמרו ואף יגנו על היקר להם מכל משמר. הם מחפשים חיבה וסימפתיה ולכן יהיו אנשי חברה מצוינים ומאד משתלם להיות חבר של אנשי הכלב כיוון שהם נותנים אהבה ונאמנים עד בלי קץ.

אולם יחד עם זאת מתחת לפני השטח מסתתרת תמונה קודרת ואפילו קשה המראה שלאנשים אלו לא טוב עם עצמם. כלפי חוץ הם מציגים חזות נורמלית, אולם בפנים המצב שונה. הם עצובים, חסרי בטחון, רגישים מאד וקשה להם להתמודד עם העולם. איפה שהוא הם מושיטים יד לעזרה, אולם גורלם העצוב הוא שאף אחד לא יראה את גודל הכאב ולא יחשוד כמה זקוקים הם לעזרה.

בטחון עצמי נמוך

לאנשי הכלב יש בטחון עצמי נמוך מאד. הם חיים בתחושה של ספק אותו נראה בכל מה שהם עושים. באופן בלתי פוסק הם מבקרים את עצמם ומאד קשה להם לזרום עם החיים. פעמים רבות נגלה כי אנשים אלו לא אוהבים את עצמם עד עדי תחושת גועל. ותחושת האני המלוכלך יכול לבוא לידי ביטוי גם בצורה פיזית בה אנשים אלו יכולים להרגיש כי הידיים שלהם מזוהמות (ויהיה להם צורך לשטוף את הידיים כל הזמן) או כי יש להם מחלה והם מלאים בחיידקים.

אשמה

לאנשי הכלב יש תחושת אשמה מאד חזקה. הם לוקחים אחריות ואת האשמה על עצמם גם במקרים בהם הם לא אשמים. כל דבר מטריד אותם והם רואים את עצמם כאשמים ומוטרדים מכל דבר קטן.

רגישות יתר

אנשי הכלב רגישים מאד. הם במיוחד רגישים לסביבה שלהם וכמו כלבים הם קולטים כל תשדורת סמויה או רמז. תכונה זה המתווספת לתחושת האשמה שיש להם ולביטחון העצמי הנמוך שלהם תוביל אותם להיות אומללים במיוחד ופעמים רבות למצבים של היסטריה הנובעים מכלום. אולם לא רק בענייני חברה הם רגישים הם יהיו רגישים למזג אוויר, לתרופות, יהיו להם אלרגיות וכדומה.

פחדים

לאנשים הכלב יש הרבה פחדים. הם מפחדים שהם יתעלפו, פחד מנפילה, מחרקים, מעכבישים, מנחשים, מרוחות. רגישות היתר שלהם חושפת אותם לסדרה של פחדים המקשה עליהם את ההתמודדות עם היום יום.

הרבה כעסים

יש באנשי הכלב הרבה כעסים. הם לא כועסים רק על עצמם, אלא גם על הסביבה שלהם. הרגישות שלהם ותחושת האשמה תוביל אותם פעמים רבות לכעוס על הסביבה שלהם: חברים, משפחה וכדומה. כלפי חוץ הם יפגינו לרוב נחמדות ושליטה, אולם בינם לבין עצמם פעמים רבות נמצא אותם כועסים מאד ואפילו כותבים מכתבי נאצה (שמעולם לא יגיעו אל יעדם) איומים המופנים לאלו שהם אוהבים במיוחד.

לאנשי הכלב החיים מאד קשים ולא סתם כנראה נאמר הביטוי: "חיי כלב". לפי חוץ הם חביבים ונחמדים, אולם בפנים הם סובלים, מלאי פחדים, כועסים ובעלי בטחון עצמי נמוך.

פרוש הסימבול כלב בחלום

הסימבול כלב בחלום וכסימבול כללי הוא עשיר ורב גוני. הכלב יכול להיות מרפא, חבר נאמן הוא מייצג מסירות אך יחד עם זאת יכול לייצג את השאול ואת החלקים האפלים הקיימים בנו. תכונותיו הרבות של הכלב יוצרות מגוון עצום של סימבולים שהעיקריים מבניהם:

הכלב כבר אלפי שנים הנו שותפו של האדם בעולם. יחד חווינו אושר כאב ומחסור ובכולם הכלב היה שותף וחבר. לכן כסימבול הכלב עוסק בעיקר בחברות ונתינה. הכלב מייצג מסירות, אהבה וידידות ופעמים רבות נפגוש את הכלב כסימבול של הקרבה וביטול עצמי לטובת החברות.

כשחושבים על הכלב, אי אפשר שלא לחשוב על נאמנות טוטלית ואכן סימבול הכלב מייצג נאמנות זו.

חוש הריח המפותח שלו הולידו את הכלב כסימבול המייצג יכולת להריח את הנולד ואנו נפגוש בכלב כחיה הקשורה לאינטואיציות, ולראיית עתיד.

תרבויות רבות רואות בכלב כחיה הפוסעת בין שני העולמות: עולם זה והעולמות שמעבר. לרוב הקשר של הכלב עם העולם שמעבר משמש את האדם ועוזר לו. במיתולוגיה היוונית נפגוש את קרברוס הכלב בעל שלושה ראשים השומר על השאול, אצל ההינדים נפגוש כלב בעל 4 עיניים השומר על עולם המתים. כך גם בשבטים באפריקה, מקסיקו העתיקה נמצא סיפורים על הכלב כמי שמלווה את בעליו ושומר עליו בעולם הבא ולפעמים גם נשלח הכלב להגן על הגופה כדי לשמור עליה מרוחות רעות.

באופן כללי נקשר הכלב עם הכוחות המסתוריים של היקום. תרבויות שונות ראו בו כישות שלא רק שיכולה לחבר את האדם עם עולמות אחרים, אלא ראו בו כישות היכולה גם לתת ידע וכלים אתם נוכל לשפר את האנושות. איפה שהוא ביות הכלב אפשר לאדם להתחבר אל כוחות הטבע ולכן הוא מסמל גם את היכולת לרתום את כוחות הטבע לטובת האדם.

הנצרות רואה את הכלב כסימבול של שומר העדר ומשווים אותו לכמרים השומרים על אחדות הקהילה וכך הכלב מייצג את טובת הכלל ואחדות.

ביהדות ובאסלם כלבים נחשבים לטמאים ומזיקים למרות שמו של הכלב (כולו-לב) שני הדתות רואות בו גם סימבול של לכלוך, טומאה ואף תאוות בצע ומאמינים כי מלאכים לא יכנסו לבית בו יש כלבים. העובדה כי הכלב יכול לרוקן את תכולת קיבתו ולאחר מכן לאכול אותה הפכה אותו לבזוי וטמא וביהדות רואים פעולה זו כסימבול לאדם אשר עושה את אותה השגיאה עוד ועוד מבלי יכולת ללמוד ולהסיק מסקנות.

הסינים רואים בכלב (חוץ מכלבים שחורים) כסימבול העוסק במזל טוב, אושר ושפע.  

תרבויות רבות רואות בכלב כסימבול של ריפוי ורואות בו מרפא. את תכונות הריפוי מייחסים במיוחד ללשון הכלב, ובעבר האמינו כי ליקוק פצע על ידי כלב ירפא את הפציעה.

יחד עם זאת כלב הוא סימבול של הקרבה מרצון וביטול האני לטובת האחרים. יש משהו מתסכל קצת בחיי הכלב ולא סתם האמרה חיי כלב איננה מתייחסת לחיי אושר ולשמחה. יש משהו עצוב בכלב ובבחירות שהוא עושה ולפעמים הכלב יכול לייצג סימבול של החבר הנאמן בחיינו שייתכן ועושה לטובתנו יותר מאשר אנו רואים.

הכלב הוא אחד מהסימבולים המעצבים את חיינו, הוא חלק ממי שאנו והוא מייצג אנשים המתהלכים בינינו – את עצמנו. להבין סימבולים ככלל זה אומר להבין את החלקים מהם העולם ואנו מורכבים, ובמקרה זה אנחנו צריכים לשאול את עצמנו איזה חלק בנו "הכלב" מייצג ומתי. אילו אנשים יהיו במקרה זה אנשי הכלבים. מה הופך אותם לכל כך נאמנים ומה המחיר שעליהם לשלם.

לא קלים הם חיי הכלב. הכלב וויתר על הטבע שלו ועל מי שהוא לטובת החברות עם האדם. הוא חברו הטוב ביותר, העמיד את החברות שלו מעל הכל ומרגיש מאד טוב בסביבת האדם, אולם ללא האדם, ללא החברות, החברה, הוא מרגיש אבוד. הכלב ויתר על הפראות שלו ועל הטבע ואת הכל הוא נתן לאדם. כעת כשאין לו אפשרות לחזור למי שהוא, נמצא אותו פעמים רבות פגוע, כועס מבולבל. בעיקר הוא יפנה את הכעס אל עצמו, אולם פעמים נפגוש אותו גם נוטר טינה וכועס כלפי חוץ. אנו יכולים קצת להקל על כאבו בכך שנהיה חברים טובים יותר, אולם הוא בחר בחברות וויתר על מי שהוא היה וכל עוד הוא לא ימצא דרך לחזור למי שהיה קודם, ללא תחושת האני, הוא יהיה תקוע בין שני העולמות מתוסכל מצד אחד ונאמן עד אין קץ מצד שני.

---

לקריאת קלפי טארוט ממוחשבת >