יוסי הוזמן לארוחת חג שבה המארחת "חיזקה" את הקציצות הטבעוניות שהכינה במיוחד עבורו ועבור בת הזוג שלו עם בשר (רק כדי לחזק את הטעם). יוסי שלא ראה את הנדיבות של המאחרת בעין טובה, הגיב בצורה יצירתית מאד, אך האם הוא הגזים?
תשפטו בעצמכם (ואתם מוזמנים להגיב בסוף המאמר)…
הנה המקרה….
יוסי הטבעוני מגיע עם בת הזוג שלו הצמחונית לארוחת חג ומתארחים אצל קרובי משפחה שומרי המסורת (שאינם מבינים איך אפשר ליהנות מארוחה כמו שצריך בלי בשר או ללא חלב).
כשמגישים את המנה הראשונה, קציצות ירקות שהוכנו במיוחד בשביל הטבעונים שואלת המארחת: "נו… איך הייתה הקציצה…".
"טעימה מאד, האורח הטבעוני עונה" , ומעריך מאד את העובדה שבעלת האירוע מבינה לליבו וטרחה כדי לשמח אותו ואת זוגתו.
"טוב.. ברור שזה טעים", משיבה המארחת, " כי חיזקתי את הטעם של הקציצות עם קצת בשר. נכון שזה הרבה יותר טעים ככה בלי השטויות של הטבעונים והצמחונים האלו?", פונה המארחת, אל המשפחה המחויכת.
לא נעים, נכון?
אז מה יוסי עשה…
באותו הרגע – כלום..
לעצמו הוא אמר: "טיפה סבלנות כי עוד רגע זה מגיע… אם אני אעשה הכול נכון הסבלנות תשתלם ובגדול".
בשלב ראשון
הוא חייך ואמר שזה באמת טעים.
יכול להיות שנעץ מזלג בכף היד שלו, אבל הוא היה חייב להראות שהוא בסדר עם זה.
שלב שני
אחרי 10 דקות הוא הלך למטבח של המארחת ושם…
-הוציא מהמקרר קרטון חלב.
-מזג חלב לחצי כוס ושפך אותה בכיור.
-ניקה את הכיור אבל השאיר את הכוס לא שטופה.
-החזיר את החלב למקום אחר במקרר.
-פתח את סיר הבשר (המנה העיקרית) וסגר אותו כשהוא טיפה נשאר פתוח.
-וחזר למקום.
שלב שלישי – הארוחה המרכזית
הוא חיכה לרגע הנכון.
הרגע הנכון הוא כשאב הבית נוגס ביס בריא בתבשיל הבשרי שאותו הוא ראה מתבשל בסיר.
לא היה קל ליוסי לחכות, אבל כדי שזה יעבוד הוא ידע שצריך לחכות לרגע הנכון.
ואז הוא שאל את הדוד…
"נו.. הדוד משה, איך הלשון שדודה מלכה מכינה"
"מעולה כמו תמיד", ענה הדוד בהשתוממות…
"טוב.. ברור שזה טעים כי הפעם עזרתי לדודה מלכה ושפכתי פנימה חצי כוס חלב. נכון שזה הרבה יותר טעים ככה בלי השטויות של ההלכה שמפרידה חלב ובשר?"
ומה שנשאר לו לעשות היה רק ליהנות מיתרת הערב המהנה…
ואגב, הוא מעולם לא סיפר לקרובי המשפחה שלו שהוא לא באמת חיבל במנה העיקרית.
מעניין מה אתם חושבים?
מי הגזים יותר – הבחור הטבעוני או המארחת?
דעתי האישית היא שהמארחת עשתה דבר חמור בהרבה ממה שהבחור עשה, ואני מרגיש מחויבות לציין שמי רוצה לחקות את הבחור הזה… אני ממליץ שלא באמת לשפוך חלב לתבשיל בשרי, ואם כבר, אז רק להשאיר עדויות כדי שהסיפור יהיה אמין.
מדוע?
ראשית, כיוון שיש אנשים מאד רגישים לחלב, מהיכרות אישית עם רגישות שכזו, תעלול שכזה יכול להיגמר רע מאד.
שנית, זה דבר אחד כשלא מכבדים את האמונה שלנו, אבל לעשות מתוך כוונה תחילה את אותו הדבר לאחרים לדעתי זה חמור בהרבה יותר.
החלב תמיד יהיה סימבול של שפע, והוא התמצית של כל מה שהפרה האם רוצה להעניק לבנה העגל. התמצית של כל האהבה, הנתינה, האמהות והרצון שלה שהוא יגדל. הלא מודע שלנו מבין את הקשר בין חלב הפרה, מקור החיים של העגל, שיא האמהות והנתינה, ומבין שכל אלו הם בעצם ביטוי של שפע.
סוף הסיפור הוא שלמרות שאותו בחור נועז מעולם לא הוזמן יותר להתארח אצל אותה משפחה, הצמחונים/טבעונים של המשפחה מספרים שמאז המקרה הם מעולם לא נהנו ממגוון כל-כך עשיר וטעים של מנות צמחוניות וטבעוניות אצל אותה משפחה שומרת מסורת.
מדוע לא בוכים על חלב שנשפך?
נכון שהיום מחקרים רבים מוכיחים שחלב אינו בריא, ואני מאמין שקיימת הקבלה בין תעשיית החלב היום ולבין מה שקרה בתעשיית הסיגריות בעבר, כי גם שם הצליחה התעשייה במשך זמן רב לשכנע את הציבור שכל המחקרים שמוכיחים שסיגריות אינן בריאות לא רלוונטיים. אני אפילו מאמין ויגיע היום שבו גם על קרטוני חלב יכתבו: "זהירות! משרד הבריאות קובע ששימוש בחלב עלול לגרום להתקף לב".
אך למרות הכול, החלב הוא עדיין היה ויהיה סימבול של שפע, והחלב הוא התמצית של כל מה שהפרה האם רוצה להעניק לבנה העגל. התמצית של כל האהבה, הנתינה, האמהות והרצון שלה שהוא יגדל. הלא מודע שלנו כן מבין את הקשר בין חלב הפרה, מקור החיים של העגל, שיא האמהות והנתינה, ומבין שכל אלו הם בעצם ביטוי של שפע.
ובחלום כששפע זורם (למשל כשגשם נכנס לבית), כיוון ששפע צריך לזרום, זהו סימבול חיובי המעיד על שפע בחיינו.
לכן, למרות שהגרסה הרשמית של הביטוי היא שהמעשה שנעשה כבר לא ניתן לתיקון ולכן אין מה לבכות על כך, מבחינה סימבולית חלב שנשפך הוא ביטוי של שפע ולכן יש לנו עוד סיבה מדוע לא לבכות על חלב שנשפך.
בתור טבעונית אני ממש מזדהה עם מה שכתבת ומרגישה נורא בשביל יוסי. והחלב אכן מסמל שפע שמגיע לעגל בלבד משום שחלב אם נועד לילדיה ולא משנה אם האם היא אישה,פרה,כבשה או עיזה.
יישר כח