קלפי הטארוט מייצגים את המסע אותו עובר הצועד בדרך השוטה. המסע מתחיל בנקודה בה הצועד מרגיש כי דבר מה חסר בחייו ומתחיל לחפש, ומסתיים בנקודת ההארה בה הכל ידוע וברור. זהו תהליך המורכב מ-22 שלבים וכל שלב הוא שיעור בדרך אל השוטה. השוטה הוא התוצאה הגדולה מכל חלקיה שלא ניתן להגדיר אותה, להסביר אותה או לתפוש אותה, אלא להבין כי הוא התוצאה של כל השיעורים יחד וכל אלו הם שיביאו את צועד אל ההארה.
מה קורה אחרי ההארה?
בקלף הקודם, קלף יום הדין, זה קרה. הצועד בדרך השוטה הפך להיות מואר. עכשיו המודעות שלו התאחדה עם יקום, הכל ברור וידוע, כל האור של היקום עובר דרכו והוא הגיע אל השלמות, אל פסגה שמעטים מגיעים אליה. אולם, בקלפי הטארוט המסע אינו מסתיים, נשאר עוד קלף טארוט אחד – קלף העולם. כאן מתעוררות מספר שאלות: "כיצד זה אפשרי? האם יש עוד שלב אחרי ההארה?" האם שלב ההארה אינו השלב האחרון בהתפתות הרוחנית שלנו? מה יש אחרי?.
התשובה היא שאין שלב נוסף. ההארה היא אכן ההישג הגבוהה ביותר שהאדם יכול להשיג, אולם הבעיה היא שבמרוצת הזמן, היום-יום, החיים, העבודה עם עולם החומר שוחקים את ההישג האנרגטי הזה, ולכן צריך לעבור עוד שלב ובו נוכל לקבע את ההישג הזה.
קלף העולם, אם כך, הוא החוליה החסרה, השלב בו נוכל לקבע את ההישג האנרגטי. הקלף פותר את החידה ומחבר אותנו חזרה אל קלף השוטה ואל המיתוס האומר כי הפעולה אותה צריך לעשות המואר, היא לקפוץ אל התהום. לאחר שהמסע הושלם וההארה הושגה, המואר צריך כעת לקפוץ אל התהום. המיתוס מספר שהקפיצה אל התהום לא תביא את המואר אל מותו, אלא תאפשר לו לאבד את הגוף הפיזי. לאחר הקפיצה, המואר לא יגיע אל קרקעית התהום כי אם יהפוך לישות אנרגטית נטולת גוף ומשלב זה הוא יוכל לבחור מתי להתממש בגוף פיזי ומתי להישאר במצבו האנרגטי החדש, כישות נטולת גוף.
ברמה הארצית הקלף מחזיק באותם הרעיונות ופעמים רבות כשמגיעים לסוף הדרך, כשמגיעים לשלמות אותה אנו מחפשים, בכל תחום, צריך לדעת לקפוץ לתהום. צריך לדעת להתחיל מהתחלה דבר חדש. כשמגיעים לפסגה יש תחושה ש"עשינו את זה", אולם אם לא נתחדש כל הזמן, ההישג יהיה תוך זמן קצר חסר משמעות ויחליף אותו דבר חדש – השעמום. התחדשות ותהליכים חדשים רק יקבעו את ההישג הקודם, הם לא יחלישו אותו, כיוון שהטעות הגדולה שאנו יכולים לעשות היא לדרוך במקום. זו הסכנה האמיתית, המכשול בכל תחום ועלינו לחשוש מפני נטייה זו במיוחד כאשר הגענו אל השיא אליו שאפנו.
כשעומדים במקום הולכים אחורה
כך למשל כשאדם מחליט לטפל הוא לומד (לצורך הדוגמא) רייקי, הילינג והופך להילר. בשלב מסוים הלימודים מסתיימים והוא חייב להמשיך הלאה. סביר להניח כי השלב הבא יהיה לטפל, ואכן זה מה שיהיה, אולם גם לאחר שלב זה הוא יגיע לשיא וירגיש שהוא משתעמם טיפה. זהו הסימן שצריך להמשיך הלאה. כעת הוא יתחיל ללמד וכשזה יקרה הוא רק ישפר את יכולת הטיפול שלו. אם בכל שלב הוא ייעצר, הוא יפסיק להתפתח וההישג שאליו הוא יגיע יאבד לו.
כשמגיעים בחיים לשיא עולה השאלה החשובה: "מה עושים אחרי?". מה עושים אחרי התואר? מה עושים אחרי החתונה? ועל שאלה זו עונה ללא מילים המאסטר הגדול בסיפור הודי מקסים:
הסיפור הוא על נער צעיר שכמו בודהה, עזב גם הוא את חיי העושר והצטרף למנזר במטרה לחיות חיים שאינם גשמיים. לנער הייתה מטרה – להפוך למואר. כדי להגשים את המטרה שלו הוא עבד קשה, עשה כל שהמורים הרוחניים שלו אמרו לו לעשות ואף יותר, אך למרות הכול חלפו השנים והוא לא הגיע להארה הנכספת.
כשהוא התבגר, הוא הפך למאסטר בעצמו; היו לו תלמידים רבים וחלקם גם זכו להגיע להארה, אך הוא עצמו לא זכה לכך.
כך חלפו שנים, ובגיל מבוגר הוא שמע שאחד המאסטרים הגדולים מוכן לקבל אותו כתלמיד. הוא עזב הכול מיד ונסע להרים כדי ללמוד במחיצתו.
הגיבור שלנו הגיע יום קודם כדי להסתובב בשוק, ולאחר שעה קלה הוא ראה איש זקן סוחב שק כבד של תפוחי אדמה ומדדה לכיוון השוק. מבלי לחשוב פעמיים הוא רץ לעזור לזקן, וכשהתקרב גילה שזה המאסטר החדש שלו. הגיבור שלנו השתחווה ואמר: "סליחה כבודו על החוצפה, אבל אין לי סבלנות לחכות עד מחר. חמישים שנה אני מתאמן במטרה להגיע להארה. אנא, ספר לי מהי ההארה".
המאסטר חייך חיוך קורן, הוריד את שק תפוחי האדמה הכבד ועמד לענות, אלא שהגיבור שלנו עצר אותו ואמר:
"תודה מאסטר, זהו! כרגע ממש חוויתי את ההארה, את הרגע העוצמתי לו חיכיתי, הגעתי לשיא ואני סוף סוף יודע מהי באמת הארה, אבל עתה עולה בי שאלה: מה קורה עכשיו? מה עושים אחרי ההארה?"
את התשובה נתן לו המאסטר הגדול ללא מילים; הוא חייך חיוך גדול, הניח את שק תפוחי האדמה הכבד על הגב והמשיך לדדות הלאה.
יש אנשים שכל הזמן לומדים ולומדים. רצים הלאה מקורס לקורס. פעמים רבות צריך לעצור ולבדוק: אולי אנחנו משתעממים? אם זו התשובה, אולי צריך פשוט להתמקצע, להתחיל לעסוק בתחום אותו למדנו ולא רק ללמוד עוד ועוד.
גם בזוגיות מתקיים אותו העיקרון. החתונה, שבהחלט מייצגת את שיא הזוגיות, היא איננה הסוף, זוהי רק ההתחלה. כל הזמן צריך להתחדש ולהתקדם. אם לא נמשיך להתפתח בזוגיות יחד ולחוד, אנו נשאר במקום והזוגיות תיעצר.
כשמגיעים בחיים לשיא עולה שאלה חשובה: "מה עושים אחרי?". מה למשל עושים אחרי תואר, או אחרי החתונה? ועל שאלה זו עונה ללא מילים המאסטר הגדול בסיפור הודי כאן למעלה.
לכן, כשאנו עושים קריאות הקשורות להתפתחות הרוחנית שלנו, כאשר אנו נעמוד בפני שאלות כמו, "איפה אני תקוע? מדוע לא הולך לי?", הקלף מרמז על כך שהגענו לשיא, שיש לנו תחושה שכבר עשינו הכל, שאנו יודעים הכל, ועכשיו מגיע החלק המסוכן שבו אנו מתחילים להשתעמם. כאן אנו מתחילים להישחק, ואם לא נעשה קפיצה לתהום, אנו עלולים להפסיד את כל מה שהשגנו.
מהי הקפיצה לתהום? הקפיצה יכולה להיות התפתחות בתחום עצמו ויכולה להיות התחלה של משהו חדש כמו לימודים:, תפקיד נוסף או אחר בעבודה, עיסוק (תחביב) חדש וכדומה. הדבר החדש אותו נתחיל לא ירחיק אותנו ממה שהשגנו, אלא ייקבע את ההישג אליו הגענו.
קלף העולם בקריאה בקלפי טארוט
קלף העולם הוא קלף טארוט נפלא. קלף של סגירת מעגלים, הצלחות ושלמות, המראה כי השואל אדם בוגר הרואה הכול בפרופורציה. הוא רואה את הדברים ממבט על, ואינו מוגבל לזווית ראייה אחת. הוא איש העולם הגדול, מנוסה ורואה את הדברים גם מזוויות הראיה של אחרים. לכן הוא יודע להתמודד טוב עם החיים, אינו כבול לרעיון מסוים, למסגרת או לאדם, והוא עושה את מה שנכון לא רק עבורו, אלא עבור הסביבה שלו.
רבים מייחסים לקלף טארוט זה משמעות של חתונה, וזאת כיוון שחתונה הנה סיום של תהליך, סגירת מעגל. המקום המושלם אליו כל זוגיות שואפת.
קלף העולם הוא קלף המסמל נסיעות לחו"ל: השואל אינו מוגבל בחשיבה ובתפיסה שלו רק למקום אחד. הוא אינו מוגבל ב-ד' אמותיו ושואף להרחיב את האופקים שלו, להיות מעבר למה שהוא היום. הוא כבר איש העולם הגדול הרואה את עצמו מעבר למקום בו הוא נמצא.
קלף העולם הנו קלף טארוט העוסק בשלמות. שלמות אליה אנו שואפים להגיע בכל תחום, אולם עלינו להיזהר שלא לתת לשלמות זו לקלקל את ההנאה שלנו. פעמים רבות כל כך נרצה את השלמות, עד שנדחה את מה שאינו שלם בחיינו. פעמים רבות הקלף יכול להראות לנו שהשואל מונע מעצמו את ההנאה בחיים כיוון שהוא שואף יותר מידי לשלמות. עלינו להבין כי את ההנאה אנו צריכים להפיק מהתהליך עצמו, מהחיים. השלמות תהיה התוצאה, התגמול. שלמות היא היכולת שלנו להמשיך להתפתח, לשאוף להתקדם וההנאה אינה צריכה להיות תלויה בתוצאה, אלא להיות חלק מהתהליך, סימן דרך לכך שאנו בדרך לשלמות.
מדהים!
זה הקלף שיצא לי בחניכת הקלפים שלי(:
חושבת כעת לאן עוד עלי להתקדם? מה ללמוד? לאיזה תחום לפנות ..? 🤗
שמחתי לקרוא את הכתבה,אמנם לאחר שהצעד לשינוי נעשה,אך הוכיח לי שהוא נכון.
ועכשיו שאני בפנסיה מתכוננת להשתתף פעם ראשונה בתערוכת ציורים ואשמח להזמינך.
שבת שלום שגיא היקר! אישית לא מתחברת לקלפי הטארוט היות וכל קריאה מחברות למקצוע שנעשתה לי בעבר, לא ממשה את המציאות . כי פשוט לא מאמינה בה רק בדרך הנומרולוגיה והקבלה. אך אציין כי אהבתי את אשר כתבת בפרושך לקלף העולם. ויש עוד פוסטים שקוראת מידי פעם. ןאכן מסכימה עימך חייבים לקפוץ לתהום . כלומר לעשות דבר מה משמעותי בחיינו כל פעם שמרגישים שסיימנו מהלך בחיינו. וכן העיקר הוא לא להשאר בחיים הווירטואליים אלא גם לתת לתת מודע פקודה להוציא מהכוח אל הפועל. להתחיל לממש דברים. וכך חיינו יהיו ססגוניים ולעולם לא תקועים או משעממים. המשך שבת קסומה ויישר כוח.
שלום שגיא איש יקר .
אני מצטערת על הבורות . אבל לא הבנתי את ההארה ?
המאסטר רק התחיל לדבר והתלמיד הפסיק אותו .
פה פספסתי את ההבנה . אשמח אם תוכל לפתוח את עניי .
תודה מראש .
שגיא אהוב,
תענוג!
תודה
כתבה כמובן כמו כל שאר הכתבות מרתקת, מלמדת, מאירה עינים(כמובן אני מדברת על עצמי).
הכתבות מספרות שכל הדיוט יכול להבינן, ואכן כשמבינים את הכתוב זה מאיר עינים,מרחיב את הדעת. אני כבר מחכה לצאת לגמלאות(בתחילת ינואר 2014)שיהיה לי זמן להגיע לאחת ההשתלמויות של שגיא. אני תושבת באר שבע.
תענוג צרוף
היי שגיא
אהבתי את מוסר ההשכל שבסיפור , יפה כל כך …
הלואי שזה היה רק סיפור ולא התגלמות של חיי…
חסרה ההצלחה , שמגולמת במקרה שלי לפרנסה …