כשחושבים על השאלה מהו התפקיד החשוב ביותר של הקורא בקלפי טארוט יכולות לעלות הרבה מאד אפשרויות: לנבא את העתיד, להזהיר מפני סכנות, לעזור לממש את הפוטנציאל, להראות את הדרך והרשימה ממשיכה. אולם דעתי היא שהדבר החשוב יותר והשורשי שהקורא בקלפים צריך לעשות הוא לעורר את כוחות הריפוי הקיימים אצל השואל. אך כדי לעשות את זה אף אחת מהאפשרויות שהעלתי קודם איננה רלוונטית, שכן מסרים והנחיות הניתנים לשואל אינם מעוררים את כוחות הריפוי, אלא יוצרים תהליכי מחשבה והבנה.
הם יוצרים דיאלוג עם הקורא בקלפים וגם אם בסוף הדיאלוג השואל מתחבר לתובנות רבות, עדיין, במקרים רבים אפשר להפיק יותר מהקריאה בקלפים.
כמו בהרבה מקרים, גם כאן התשובה היא פשוטה: כדי לעורר את כוחות הריפוי של השואל אנו צריכים לשקף לשואל את המקום בו הוא נמצא. על פניו זה נשמע פשוט מידי, אולם לשיקוף יש כוח עצום, ואם נעשה שיקוף נכון, משהו פנימי יתעורר אצל השואל. השיקוף מעורר את כוחות הריפוי, וכשכוחות אלו יתעוררו, השואל יבין מה צריך להשתנות, וימצא את הכלים דרכם ניתן ליצור את השינוי הנחוץ.
הדבר דומה לעקרון ההומיאופתי "דומה-בדומה-מרפא", עקרון שאומר שאם אנו נחשוף את המערכת שלנו לבעיה עצמה, כוח החיות שלנו ינסה להתנגד לבעיה וכך ירפא את עצמו. כשמשה רצה להמתיק את המים המרים במדבר הוא השתמש במרה, וכשבני ישראל הוכשו על-ידי הנחשים הוא השתמש בנחש הנחושת (פעמיים נחש), וכך הוא חשף לראשונה את עקרון הדומה-בדומה-מרפא ולימד אותנו שרק כאשר אנו מציגים הבעיה עצמה, כוחות הריפוי שלנו מתעוררים ונוצר ריפוי אמיתי.
זו הסיבה שלמיתוסים וסיפורים מיתולוגיים יש כל-כך הרבה השפעה עלינו, כיוון שהם מייצגים את הדומה שמזכיר לנו את הבעיה שיש לנו. כשאנו שומעים על הבעיה שהגיבור בסיפור נתקל בה, המערכת שלנו מנסה לעזור לו, ומחפשת פתרון, אך כיוון שהבעיה של הגיבור היא למעשה גם הבעיה שמולה אנו מתמודדים, הפתרון שהמערכת מוצאת עבור אותו גיבור, הוא גם הפתרון לבעיה שלנו, וכך סיפור פשוט על גיבור שלכאורה אינו קשור עם העולם שלנו, הופכת לפתרון קסום לבעיה פנימית.
מערכת החיות שלנו יודעת להגיב נכון, ויודעת כיצד לפעול, אולם לא תמיד היא מסוגלת. הרבה פעמים אנו "תקועים", עמוסים מידי ולא מסוגלים למצוא פתרון או תגובה הולמת, אך כאשר משקפים לנו את הבעיה אנו מנסים להגיב, ואם השיקוף נעשה נכון, נמצא את התגובה הנכונה אשר תוביל אותנו למציאת פתרונות קסומים למצב שלנו.
אתן דוגמא מעולם הילדים. אנו ממהרים לצאת עם הילד לסידורים ולאחר מכן לחוג וממש לפני היציאה מהבית (באיחור כמובן) הילד מקבל מכה מהפינה של השולחן ובוכה. לספר לילד שזה לא ממש מכה רצינית, שאנחנו ממהרים, להורות לו להפסיק לבכות או לבקש ממנו שיבכה ברכב, אבל שעכשיו יקום, רק יחמירו את המצב. הילד ימשיך לבכות ומצב רוחו לא ישתפר.
מה יעזור – שיקוף.
אם נספר לילד שאנחנו מבינים כמה זה כואב, שהשולחן הזה מכאיב לכל בני המשפחה, אם נתרשם מהסימן המרשים שהשולחן השאיר על הגוף שלו, ונספר שגם אנחנו קיבלנו מכה לפני כמה ימים וכמה שזה כאב לנו, יקרה משהו קסום. הילד פתאום יפסיק לבכות, יקום, יספר לנו מה המסקנה שלו (למשל שצריך לתלות שלט זהירות שולחן מסוכן ליד השולחן) וימשיך כאילו דבר לא קרה.
זה לא החיבוק, תשומת הלב וגם לא הרייקי שאנו עושים מבלי לשים לב כשאנו שמים יד על המקום הכואב, כמו השיקוף שאנו עושים, כיוון שהשיקוף הוא זה שמפעיל את כוחות הריפוי של ילד מאפשר לו להתרפא, למצוא פתרון ולהמשיך הלאה.
ואיך עושים את השיקוף לשואל? התשובה היא פשוטה: אנו לא צריכים להגיד לשואל מה לעשות, מה צריך לקרות, או מה נכון או לא נכון. קריאה בקלפי טארוט זו הזמנה לשיחה, כאשר נושאי השיחה מונחים על השולחן שלנו. פשוט… כל שאנו צריכים לעשות הוא לקרוא את המסרים של הקלף, לספר את הסיפור שלו, ולתת לשואל לעשות את העבודה עם עצמו.
לקבל הכרה ושיתוף פעולה
יאסון יוצא לדרך כדי להחזיר את הממלכה שלו, אולם האגו לא מאפשר לו להיכנס לממלכתו חסר כל. "שנים רבות למדתי והשכלתי", הוא אומר לעצמו, "מדוע שלא אקדיש שנה כדי להתעשר ולחזור לממלכת אבי כאדם מכובד?" אמר וכך עשה. במשך שנה עמל יאסון בעיר הגדולה כדי להתעשר ונסע לכיוון ממלכתו מצויד בזהב, בגדים יקרים, משרתים ומתנות.
אבל רגע לפני שהגיע לממלכתו, התנפלו עליו שודדים ולקחו ממנו את כל מה שהיה לו. המשרתים ברחו, הזהב נלקח, הכרכרה, הסוסים, המתנות – הכול נלקח. אפילו את חולצתו, הם לקחו והוא הצליח להימלט כשהוא משאיר במקום סנדל אחד. וכך לבסוף התייצב מול דודו: בלי רכוש, בלי בגדים, עם סנדל אחד וללא חולצה. כנגד כל הסיכויים יאסון עמד מול פליאס ודרש את ממלכתו חזרה. והוא הצליח!
"מדוע לקח לך כל-כך הרבה זמן להגיע אליי?", שאל אותו דודו, "בוודאי שאני מוכן להחזיר לך את הממלכה שלך", אמר ומייד קרא לתולה השלטים הממלכתי שצייר את דיוקנו של יאסון ותלה שלטים בכול העיר: "יאסון חזר! מחר בצהרי היום יתקיים טקס החלפת השלטון".
ולאלו שמרימים גבה ותוהים מדוע פליאס מוותר על ממלכתו כל-כך מהר, אגלה מה באמת קרה. לילה קודם חלם פליאס חלום ובו ראה נער ללא חולצה עם סנדל אחד, מוציא סכין והורג אותו. למחרת יועצי הממלכה פירשו את החלום ואמרו לו שזהו חלום נבואי הנושא מסר מהאלים עצמם. הם פסקו שאם הוא יפגוש בנער ללא חולצה ועם סנדל אחד עליו להיענות לכל דרישותיו, להתייחס אליהם כאילו האלים עצמם מבקשים את הבקשה. לכן כשדרש יאסון את הממלכה, הוא ויתר עליה.
לאן מוביל אותנו הנתיב של קלף טארוט זה
הארכיטיפ של הקלף
הארכיטיפ של הקלף עוסק בצורך בהכרה, שגובר במיוחד לאחר עבודה, לימודים והשקעה מרובים. מעבר לכך הארכיטיפ של הקלף עוסק באומץ הנדרש לעמוד מול הצד השני ולדרוש את המגיע לנו, אומץ שאינו חייב להיות מלווה בקישוטים או בטקסים שונים, וגם האומץ אינו צריך להיות קשור עם הצד השני, כי אם ביכולת שלנו להתגבר על הפחדים והחששות שלנו ולמצוא את הכוח לדרוש את מה שמגיע לנו.
הכרה ושיתוף פעולה
סיימנו את מסע הגילוי העצמי, קיבלנו כלים ואת הכרת הסביבה לפוטנציאל שלנו. כל הדרכים פתוחות בפנינו.
בהמשך לקלף טארוט שני מטות, המיצג מסר למימוש פוטנציאל, קלף שלושה מטות מייצג את התוצאה של מימוש פוטנציאל זה. בשלב זה מכירה הסביבה בכישוריו וביכולותיו של השואל, מקבלת אותו ומשתפת איתו פעולה על מנת שיוכל להמשיך לקדם את נושא השאלה.
קלף זה הוא קלף משמח ובו השואל מקבל תעודה או אישור על הכישרון והיכולות שלו. הוא סיים את הכשרתו הראשונית וכעת בכוחות מחודשים יכול להמשיך לעבר מטרתו.
על השואל לזכור, עם זאת, כי למרות ההצלחה הוא עדיין בתחילת דרכו ועבודה רבה עוד לפניו. כמו במצבים בהם אנו מקבלים תעודת הסמכה (עו"ד, רופא וכדומה), ההצלחה בקלף זה היא רק אבן הדרך הראשונה ועליו להתחיל בדרך חדשה בה יוכל לצעוד לקראת ההצלחה הגדולה של חייו.
במערכת יחסים זהו קלף מבורך מפני שיש כאן הבנה והכרה בין שני הצדדים שבן הזוג הוא אכן ה"אחד" או ה"אחת". בני הזוג מרגישים ומראים אחד לשני ש"זה זה" ושהם נועדו זה לזו.
יש הבדל בין קלף טארוט 3 מטות לקלף הטארוט 3 מטבעות. 3 מטות פועל יותר ממקום של אגו. הוא צריך טפיחה על השכם והכרה – וזה מה שמעניין אותו. 3 מטבעות, לעומת זאת, מחפש הכרה, אבל גם תמורה ממשית. כך לדוגמא, אם עובד סיים פרוייקט בו הוא מאד הצליח, בקלף 3 מטות הוא מצפה לקבל תעודת הוקרה, לחיצת יד מהמנכ"ל, עט עם הקדשה וטפיחה על השכם. לעומת זאת בקלף 3 מטבעות העובד יצפה לקבל בונוס "שמן", העלאה בשכר או הטבה משמעותית.
אם 3 מטבעות יקבל טפיחה על השכם ומכתב הוקרה, במקום בונוס, הוא לא יתאכזב מאד ואם 3 מטות יקבל בונוס "שמן" במקום תעודת הכרה או לחיצת יד, הוא ייעלב. בכל אחד מהמקרים, השואל פועל מהמקום המאפיין אותו ומצפה בדיוק למה שהקלף מכתיב.
כך גם בזוגיות קלף טארוט שלושה מטות זהו השלב בו הוא אומר לה: "אני אוהב אותך" והיא עונה לו בחזרה. זה השלב המרגש, שכמובן ויש עוד דרך ארוכה בפניהם, אולם זה לא העניין ושניהם יודעים ש"זה-זה!".
בשלושה מטבעות הוא יגיד לה: "אני אוהב אותך" אך יוסיף וישאל מה דעתה לעבור לגור איתו. יש משהו יותר מעשי ומתקדם בקלף שלושה מטבעות אך חשוב להבין שזה לאו דווקא טוב יותר, כי אם למשל בקלף שלושה מטות הוא יגיד לה: "רוצה לעבור לגור ביחד", היא תגיד לו: "ואוו…ואוו… אהובי אנחנו בקלף שלושה מטות ולא בקלף שלושה מטבעות. אני לא רוצה לעבור לשלב הבא, אלא רק רוצה להתרגש מהכרזת האהבה שלנו."
לכן גם בזוגיות הקלף מראה לנו שלא לחשוב יותר מידי על העתיד – על מה שיהיה, אלא ליהנות מהתהליך ומגילוי הפוטנציאל הזוגי בין שני בני הזוג.
כל כך קסם לי ביפור המותולוגיה היוונית זה נותן לך השראה להמשך הדרך ופותח לך יותר לדעת איך להיות מוכן לקראת עשייה
שלום שגיא
קיבלתי את המייל הראשון שלך של קורס לעורר חלום
חייבת לציין שאכן זה עובד
אבל הבטחת שתשלוח כל יום מייל
אבל אני קיבלתי רק את המייל הראשון
ומאז המיילים פסקו
למה ?
מאמר מעשיר מאוד, ומעצים את משמעות הקריאה בקלפים.
שלום שגיא, מאמר יפה.
בפרט אהבתי את הדוגמה עם הילד שמקבל מכה מהשולחן.
לעורר את כוחות הריפוי של הילד ולא לתת לו פתרון – זה מנסח בצורה יפה את הדרך בה אני עובד עם הורים וילדים.
תודה!!
אני מאוד אוהבת את שילוב המיתולוגיה היוונית בניתוח משמעות הקלפים
אהבתי קלף 3 מטות נתן לי את התשובה למתרחש אצלי אף על פי שלא כתבתי את השאלה וחשבתי בליבי ההרחבה עם הארכיטיפ עוררה יותר את ההבנה לפיתרון בעייתי אני מקווה ותודה לך