בדיוק כפי שבמקום שבו אין אור יש חושך, כך במקום שבו אין מודעות נמצא השטן. השטן אינו קיים בפני עצמו, הוא ביטוי של העדר מודעות, והוא יהיה שם כאשר לא נוכל יותר להיות מי שאנו, לתפוש את החיים ולהחזיק בהם. וכאשר האור כבה, כאשר לא נצליח להחזיק את יותר המודעות שלנו ערה, יעלו השדים שבנו וימשלו, ולכולנו יש שדים! הם קיימים אצל כל אחד ואחד מאיתנו. ממתינים לנו, כאילו אורבים ומחכים שנמעד.
התהליכים השליליים בחיינו מתחילים במקום בו אנו "מאבדים" את מי שאנו ומזניחים את הדברים החשובים לנו. השאר כבר קורה לבד. החיבור עם השטן אינו נעשה מרצון, זה פשוט קורה. אנו לא רוצים להיות שם, אולם בכל זאת אנו כאילו נשלטים על-ידי כוחות חיצוניים, ומוצאים את עצמנו שוב באותו מקום בלתי רצוי.
אלכוהוליסט למשל, שכבר נמצא בגמילה במשך שנה לא מתכנן לחזור לשתות. אבל יום אחד דופקים על הדלת שלו שני חברים "טובים" שמשכנעים אותו לבוא למסיבה של חבר שלישי. כשהוא התעורר בבוקר הוא לא תכנן ללכת לפאב, להוציא כל כך הרבה כסף על משקאות, ולהשתכר, שוב. התוכניות שלו היו לגמרי אחרות ואפילו כש"החברים" הופיעו הוא האמין כי הוא לא יעשה את זה שוב, אבל זה שוב קרה. ברגע שהוא ראה את המשקה – משהו נעלם בו והופיע האלכוהוליסט.
גם גבר שמכה את אשתו לא מתכנן את זה. לא תראו שכתוב לו ביומן: "19:30: ארוחת ערב עם האשה, לא לשכוח לפתוח בריב כדי להכות את אשתי". הגבר המכה בטוח שזה לא יקרה שוב, אבל כאשר היא שוב "מעלה לו את הסעיף", משהו בו נעלם ומופיע הגבר המכה – השטן.
אגב, ברוב המקרים המודעות נעלמת אצל גברים ונשים כשהם רבים, אבל אצל רובנו השטן שעולה אינו אלים. לא תמצאו ב-ynet למשל כתבה ובה כתוב: "גבר נכנס לארבעה ימי דיכאון לאחר שרב עם אשתו". המקרים הקשים שאנו קוראים בעיתונים הם מקרים שלמרות והם רבים, למזלנו באופן יחסי הם אינם רבים ביחס לאותם אין ספור פעמים שאנשים מאבדים את השליטה, את מודעות שלהם.
אני בטוח שאצל רוב האנשים, גם המעונבים ביותר שמביננו, יעלו מחשבות אלימות אם לאחר שעה של חיפוש חניה, יתפוש חוצפן זריז את החניה וינצל את העובדה שהרכב שלו קטן יותר. מה ההבדל בין מחשבה אלימה ואלימות בפועל? ההבדל הוא שאותם אנשים שמשתמשים באלימות מאבדים את המודעות שלהם, בעוד שאלו שרק חושבים מחשבות אלימות משאירים את המודעות ערה.
אני בטוח שאצל רוב האנשים, גם המעונבים ביותר שמביננו, יעלו מחשבות אלימות אם לאחר שעה של חיפוש חניה, יתפוש חוצפן זריז את החניה וינצל את העובדה שהרכב שלו קטן יותר. מה ההבדל בין מחשבה אלימה ואלימות בפועל? ההבדל הוא שאותם אנשים שמשתמשים באלימות מאבדים את המודעות שלהם, בעוד שאלו שרק חושבים מחשבות אלימות משאירים את המודעות ערה.
אמנם כבר כתבתי על כך במאמר "על מה נאבקים כוחות האור וכוחות החושך", אולם חשוב לי לציין שוב שהשטן אינו כוח שלילי. כוחות הכשל אינם נוגדים את כוחות האור, אלו הם אותו הכוח, רק שאחד הוא העדר של השני. כשאנו לא מצליחים להכניס לאיכות מסוימת הקיימת בחיינו אור, עולה החלק האפל של אותה מהות.
השטן עוסק בשקר
בשונה מ"האמת", ה"שקר" אינו שלם. הוא חלול וריקני, אולם הוא נמצא בסוף אותיות הא'-ב' וכאילו מבטיח קיצור דרך לסיום מוצלח ומהיר (האות 'ת'). אבל אנו כבר יודעים איך הסוף הזה ייראה.
השטן מייצג את כוחות הכשל וכשכוחות אלו פועלים בחיינו אנו נמצאים בתהליך הפוך מהתהליך אותו ייצג קלף הכוהן הגדול. כוחות הכשל הנם אוסף תהליכים ואירועים שליליים הנאספים סביבנו. כשאנו לא יכולים להביא אור אל תחום בחיינו, אנו מושכים אלינו את אותם כוחות. כוחות אלו באים בצורות שונות כגון: חברים "טובים" המשפיעים עלינו לרעה, עצות רעות שאנו מקבלים, ויתורים, התמכרויות, הזנחה אישית וכללית. אנו נפעל ממקום לא נכון, ממניעים לא נכונים, נפעיל שיקולים לא נכונים, שיפוט גרוע, ונפעל ממקום מאד נמוך של יצרים וסיפוקים מיידיים, בלי לחשוב על התמונה הגדולה או העתיד.
בגישות רבות נמצא קוראים בקלפי טארוט שאינם רואים בקלף השטן כשלילי. ליז גרין, למשל, רואה את השטן כקלף המראה שהגיע הזמן להכיר את הצדדים הפחות יפים שקיימים בנו. היא רואה בקלף טארוט זה סימן לכך שהגיע הזמן שבמקום לברוח מצדדים אלו, שנבין אותם ונכיר בהם כחלק ממי שאנו. להיפך, לטענתה אנו יכולים לנתב חלק גדול מהתכונות השליליות הקיימות בנו למקומות חיוביים ולהפיק תועלת מהם.
במסע השוטה, קלף השטן מייצג את השלב בו המאסטר מתמודד עם השטן שבו ומנצח אותו. את השטן אנו נפגוש בכל זמן ובמיוחד כאשר אנו מתחילים להתפתח רוחנית. במקום שיש מודעות יימצא השטן המייצג את חוסר המודעות. הוא תמיד שם, אולם רק כאן, בשלב המתקדם של מסע השוטה יכול המחפש, שהפך כבר מזמן לחניך ולמאסטר, לצאת למאבק עם השטן הקיים בו ולנצח אותו. מנקודה זו הוא כבר לא יופיע.
קלף השטן בקלפי טארוט
המכנה המשותף הגדול בו עוסק הקלף הוא הזנחה. קלף השטן מראה כי השואל מזניח את נושא הקריאה ואת הדברים החשובים לו בחיים. זה לא שהוא רוצה להזניח, וייתכן שהוא מבטיח לעצמו כי הוא ישתפר, אלא שזה פשוט קורה, ואז השואל מתחיל להרוס את כל הדברים החשובים לו.
השקר יהיה דבר בולט בחיי השואל. השואל לא פועל מהמניעים הנכונים, הוא מתמכר, פועל ממקום של יצרים, אינסטינקטים ותשוקות ונותן לאלו לשלוט על נושא השאלה ועל חייו. הוא מקבל עצות רעות ובשונה מהמצב אותו מייצג קלף הכוהן הגדול, כאן השואל מאבד את השליטה על החיים שלו ומרגיש כאילו כל גורמים הקיימים בחייו התאחדו על-מנת להכשיל אותו.
במערכות יחסים הקלף יכול לייצג זוגיות אשר מתבססת על יצרים ומיניות ולא מתפתחת להיות מערכת יחסים אמיתית ויציבה, אשר עוזרת ומפתחת את האינדיבידואל ותורמת להתפתחות של כל הצדדים. יכול להיות שהזוגיות כבר יציבה ומתנהלת זמן רב. במקרים אלו, הקלף מייצג את נטיית השואל להזניח את הזוגיות ומוזהר לחזור למוטב לפני שהיא תאבד לו.
יחד עם זאת צריך לזכור שבכול פעם שיוצא בקריאה קלף השטן, זהו סימן לכך שאנו לא מצליחים להוציא אל הפועל את האמת שהייתה שם קודם. את האמת שאותה ייצג, לפני זמן רב קלף הכוהן הגדול.
כך למשל קלף השטן במקום עבודה יכול לייצג את העובדה שאנו מאחרים לעבודה, מושכים את ההפסקות ולא מרגישים מסופקים. אולם לפני שהתחלנו להזניח ולזלזל, כשהתחלנו לעבוד, היינו חדורי מוטיבציה, נמרצים ורצינו להוציא אל הפועל את האמת שפיעמה בנו. אלא שכנראה משהו מנע מאתנו לעשות זאת, וכשלא הצלחנו להוציא את האמת אל הפועל, אז החלו להתעורר כוחות הכשל ומצאנו את עצמנו פחות ופחות נהנים, ומזניחים את הקריירה שלנו.
מה שאנו צריכים עכשיו הוא לחזור אל המקום בו היינו פעם, למצוא את הדרך להצית מחדש את האש שהייתה שם ולהוציא אל הפועל את הרעיונות הטובים שהיו לנו.
נוכחות הקלף יכולה לרמז על כך שהשואל עומד במבחן וכי אם השואל יעמוד בפיתויים הפעם ויתגבר על השדים שבו, הוא יצליח לנצח השטן האישי שלו אחת ולתמיד. כלומר, נוכחות הקלף מעידה שהשואל חסום אך יש בידיו את כוח הבחירה להתגבר להשתחרר ולבצע את קפיצת המודעות הגדולה ביותר.
תודה רבה
כאשר משה בשם אלהים הכה את מצרים בעשר מכות
כל מכה הייתה קשה לפרעה מלך מצרים אך פרעה שמר על "דעתו"
ובכל מכה ומכה פרעה עמד לצאת מדעתו
ורק לפני המכה האחרונה לפני מכת בכורות פרעה כבר הרגיש שהוא עומד לצאת מדעתו כי פרעה כשליט ממלכת מצרים חשב את עצמו לאלהים כל יכול
והלא אלהים אמר למשה בספר שמות לג20:
"וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי"
וגם ככה חשב לעצמו פרעה כי חשב את עצמו לאלהים
********** אז בא קלף השטן **********
שמות י28: "וַיֹּאמֶר לוֹ פַרְעֹה לְךָ מֵעָלָי הִשָּׁמֶר לֵךְ אֶל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי תָּמוּת"
פַרְעֹה לא הבין את האזהרה של קלף השטן ובמקום להזהר בחר להזהיר את משה
אמר למשה לְךָ מֵעָלָי הִשָּׁמֶר לֵךְ
משה נזהר ופרעה לא
וכל בני ישראל יודעים מה קרה בסוף בים-סוף
תהלים עח38: "וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עון וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ"
איש האלהים רַחוּם יְכַפֵּר עון וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ
אך איש האלהים הוא כהר געש הוא רותח מתחת לפני האדמה בגלל חטאי האדם
וכאשר חטאי האדם כבדים ולא ניתן לשאת אותם עוד אז תהיה התפרצות אש
התפרצות שכבר הדעת לא יכולה לשלוט עליה לכן זו התפרצות בלי דעת
בספר במדבר בפרשת בלק בלעם הקוסם עשה את כל הכישופים בחטא הדעת והקריב [תרתי משמע] עד אלהים
וכאשר בלעם הקוסם [הגזים] עבר את הגבול יותר מדי כאשר בא לקלל את עם יהוה
אז גם מלאך יהוה יצא לשטן [לאמור פעל בדעת אלהים שהיא בלי דעת אדם]
כאשר מרגיזים אותך אז נכון להתאפק וכל עוד אתה מתאפק אז זו הדעת
וכאשר מרגיזים אותך יותר מדי עברו את הגבול שלך [וכל אחד והגבול שלו] אז אתה מתפרץ והתפרצות כזאת מאת האלהים היא וזו ההגדרה של אי שפיות זמנית
[וכל אחד והאלהים שלו עם גבול הסבלנות שלו וארך הרוח השלו]
במדבר כב32: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ יהוה עַל מָה הִכִּיתָ אֶת אֲתֹנְךָ זֶה שָׁלוֹשׁ רְגָלִים הִנֵּה אָנֹכִי יָצָאתִי לְשָׂטָן כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי"
כי גם מלאך אלהים יכול "לצאת מדעתו" כאשר יש מי שחושב לקלל את עם יהוה
הסינכרון שלי עם המאמרים שלך משאיר אותי פעורת פה, תודה ענקית על ההקדשה. מהידע והדמן שלך!