ערכה ספר וקורסים בהנחה

פתירת חלומות: להתאבל הנו אחד החוויות הקשות שאנו עוברים. מעבר לטראומה המתלווה לפעולה זו, לקושי הרגשי, תחושת האבדון ולכאב, העיקרון הבסיסי של האבל עצמו מכיל קונפליקט בלתי אפשרי, כיוון שבעוד החיים ממשיכים הלאה, חלק מאתנו רוצה להמשיך להחזיק את מה שאבד, להחזיק כמה שיותר חזק, עד למקום בו אנו לא רוצים להמשיך להתקדם בחיים שלנו ומעדיפים להישאר בעבר, באותה נקודת הטראומה ולכמה שיותר זמן.
אך כוחות החיים רוצים להמשיך הלאה, להתרפא, לגבור על הקושי הרגשי. כוחות החיים מחפשים דרכים שיעזרו לנו להירפא וכאן נכנסים החלומות.

לחלומות יש חלק לא מבוטל בתהליך הריפוי, כיוון שבעוד שאנו רוצים להישאר בעבר ומתעקשים שלא להתקדם בחיינו, הלא מודע שלנו פועל כדי לרפא את הפצע הרגשי ופורק את המתחים המצטברים כתוצאה ממאבק קשה זה ואת הקשיים הרגשיים הקשורים לטראומה דרך החלום.

פרויד היה הראשון שאמר שהחלום הוא כלי דרכו מצליחה הנפש שלנו לפרוק משקעים ומתחים, וכך בדיוק מתרחשת פעולת הריפוי. כאשר אנו נמצאים במשבר רגשי, מתחיל להצטבר מתח. המתח יכול להיות תוצאה של כעס, כאב, תסכול, השתוקקות או רגשות נוספים אשר כלואים ואינם באים לידי ביטוי. במרחב החלום המערכת יכולה לבטא את אותם הרגשות, וכך, אם אנו כועסים על הבוס שלא נתן לנו העלאה במשכורת, ברוב המקרים לא נבטא את הכעס שלנו מולו, אך בחלום אנו יכולים לעשות את כל שעולה על רוחנו: אנו יכולים לצעוק, לדבר ואפילו לפנות לאלימות. ובבוקר שאחרי אנו קמים עם תחושת הקלה מסוימת והכעס שהצטבר הופחת באופן משמעותי. 

"חלמתי חלום קצת מביך", מספרת גלי, אלמנה טרייה (שנתיים) בת 44. "חלמתי ששכבתי עם בעלי.
ולא דיברנו ממש.
אני רק זוכרת ששאלתי אותו אם הוא בסדר ואם הוא הגיע לסיפוקו.
אני זוכרת שהוא הזיע ושהוא קם והתלבש, והחולצה המכופתרת שלו הייתה גדולה עליו בדיוק כמו שהיה כשהיה חולה.
ואז הוא ענה לי ואמר שעדיף שלא. ושהוא שומר את זה לפעם הבאה."

רקע: אני בת 44, התאלמנתי לפני שנתיים בעקבות מחלת הסרטן בה חלה בעלי. אני חושבת שהחלום התעורר בעקבות העובדה שהלכתי למתקשרת שאמרה לי שהגיע הזמן לשחרר אותו כיוון שהעובדה שאני מחזיקה בו מפריעה לו להמשיך הלאה לשלב הבא.
המתקשרת גם נתנה לה להדליק נרות כדי להוא ישתחרר, והחולמת סיפרה שבכול לילה היא הדליקה את הנרות בפחד שמה הוא באמת ילך. בלילה שלפני החלום היא בקשה סימן מה לעשות, האם להמשיך להדליק את הנרות, ואז הופיע החלום. 

 

שלב ראשון בפתרון – הקשבה

להקשיב לחלום זה אומר להתבונן מהצד ולהרגיש מה הם ההדגשים הנכונים ומה החלום בעצם רוצה להגיד לנו. כדי להקשיב נכון, לא חייבים להכיר סימבולים, אלא צריך את היכולת לתת למילים של החולם לסחוף אותנו, כמו בסיפור, למקום אחר. מקום שממנו נוכל לעשות סינתזה, להבין מה מציק לחולם ומה בעצם רוצה לצאת מהסיפור של החלום החוצה.
לכן הדבר הראשון שאנו צריכים לעשות כשפותרים חלום הוא לעצור לרגע ולחשוב מה הסיפור של החולם מעורר אצלנו? מהן המחשבות שעולות לנו? באו ננסה, אם כך, לעצור לרגע ולדמיין את הסצנה הראשונה של החלום. מה עולה לנו בראש? 

חלום על אדם מת

החלום מתחיל כשהחולמת מקיימת יחסי אישות עם בעלה, ומייד באותה הסצנה מתחיל המתח: הם לא מדברים. וכמו בכול סרט דרמה טוב, הבמאי כבר בשניות הראשונות של הסרט, מעביר דרך הסצנה את המסר המרכז: יש בעיה.

בחלק השני החולמת שוברת את השתיקה ושואלת את הבעל אם הוא הגיע לסיפוקו. והבעל משהה את התשובה שלו ובוחר תחילה להתלבש. הוא לובש את החולצה שמסמלת עבור החולמת יותר מכול את המחלה של בעלה.
עכשיו עצרו רגע, ובוא נראה מה מתעורר אצלנו כשאנו קוראים את הסצנה. את החלום הזה פרשה אחת המשתתפות בקורס חלומות מחברתה והקריאה בדיוק את מה שהיא כתבה, וכשהיא סיימה להקריא את החלום אף אחד לא דיבר.

כל כך הרבה דברים נדחסו לתוך הסצנה הקצרה הזו שהמילים קצרות מלהביע את היגון, הכאב ותחושת האובדן שהחלום מביע. עבורי החלום הזה היה כמו שיר עצוב שכול מלה בו בעלת משקל כה גדול וידעתי שרק החולמת יכולה להכיל את החלום במלואו ושכל שאנו נוכל הוא להבין רק חלקים ממה שהחלום יכול להביע.
וכשהתאוששנו מעוצמת המילים הדבר ששאלתי את עצמי הוא מדוע החולמת דווקא שאלה אותו אם הוא הגיע לסיפוקו והרגשתי שיש כאן כפל משמעות שצריך להבין אותו.

בחלק השלישי הבעל מדבר ואומר משפט לא ברור. הוא אומר שעדיף שלא ושהוא שומר את זה לפעם הבאה.
משהו הציק לי כאן. מדוע הבעל לא ברור. בהתחלה חשבתי שזהו חלום חסר, חלום שאנו זוכרים רק חלקים ממנו, אולם הגעתי למסקנה אחרת: שיש סיבה לכך שהבעל לא היה ברור. והסיבה היא שהתקשורת הלקויה ביניהם זהו סימבול המייצג את הכאב הקיים בחייה, את הכאב על כך שהם לא מדברים יותר, שאין לה עם מי לחלוק את מה שקורה לה. 

שלב שני – סימבולים: מתים בחלום וחלום ארוטי

ארוטיקה ומיניות בחלום
למרות מה שההיגיון אומר, רובם של החלומות הארוטיים אינם מייצגים משיכה מינית. חלומות ארוטיים מסוג זה מייצגים צורך בקרבה. חלום ארוטי בו השותפים למעשה יקרים לליבנו (לרבות מעסיקים, חברים טובים, אמא, אבא, אחים אחיות), ברובם המוחלט אינם חלומות ארוטיים, אלא חלומות הבאים להראות לנו שאנו מחפשים את הקרבה אל אותו אדם, ושחסרה לנו אינטימיות עם אותו פרטנר שאתו חלקנו את המיטה בחלום.

למרות מה שההיגיון אומר, רובם של החלומות הארוטיים אינם מייצגים משיכה מינית, אלא הם ביטוי לצורך בקרבה עם האדם עליו חלמנו. חלומות אלו פשוט רוצים להראות שחסרה לנו אינטימיות עם אותו פרטנר שאתו חלקנו את המיטה בחלום.

מתים בחלום
במקרים רבים של חלומות בהם מופיעים מתים בחלום מתעוררת השאלה: "האם זהו חלום של מסר?". במילים אחרות, האם זהו חלום שבו המת מגיע אלינו כדי לספר לנו משהו?
על נושא זה ובמיוחד על השאלה האם הדמות שמגיעה אלינו בחלום כשכזה היא המת עצמו, הרחבתי במאמר: "מפגש עם מדריך רוחני בחלום". שם גם הסברתי מדוע לדעתי לרוב מי שמגיע אלינו בחלום הוא אחד המדריכים הרוחניים שליוו את אותו קרוב שהלך לעולמו במהלך חייו, שפונה עכשיו לחולם במטרה לעזור לסגור מעגל.

אולם זהו לא חלום מסוג זה, ואין בחלום זה מפגש עם מתים, כיוון שזהו חלום פסיכולוגי. איך יודעים? ראשית, כיוון שהחלום הוא אישי, טעון ורגשי שבו החולמת היא המשתתפת הראשית ולא הבעל.
אבל הסיבה העיקרית לכך שזהו אינו חלום של מסר, היא שאין כאן מסר. הבעל לא פנה אל החולמת, לא ביקש או דרש דבר, וגם כשהוא אמר משהו זה היה כתשובה לשאלת החולמת. 

שלב שלישי – סינתזה

עכשיו כשיש לנו את כל הנתונים: הקשבנו, והבנו את הסימבולים שהחלום מציג לנו, אנו יכולים להבין שזהו חלום פסיכולוגי ויכולים להבין מדוע הלא מודע הציג את הסיפור ואת הסימבולים בצורה, בסדר ובדרך הזו.

את התשובה כמובן לא אנו יכולים לתת, ואת פתרון החלום רק החולם יכול להבין, אולם אנו יכולים לעזור לו לחבר את הנקודות ולשאול את השאלות הנכונות. 

והתשובה לחולמת

החלום שחלמת הינו חלום הקרוי חלום פסיכולוגי. זהו אחד החלומות הבסיסיים והחשובים שהלא מודע שלנו יודע לייצר, והופעתו היא סימן חשוב גם כיוון שקיבלת תשובה לשאלה ששאלת, וגם כיוון שחלום מסוג זה מעיד של רצון של מערכת הנפש לשקם את עצמה.
אין ספק שבחלום הלא מודע הצליח להביע באופן ציורי את הכאב, האובדן והקושי שאת חווה. את הסיפור הקשה של המחלה, הגעגועים, הבדידות והכאב הצליח הלא מודע שלך להכניס לתוך חלום רומנטי, קצר ויפה.

אחד הדברים הברורים בחלום הוא שאת עוד לא מוכנה לוותר על בעלך ושהוא חסר לך. המיניות בחלום, ניסיון התקשורת, ההתעניינות שלך לגבי סיפוקו מעידים על כך שאת מתגעגעת, שהוא עדיין חלק משגרת יומך ושאת עוד לא מוכנה לשחרר אותו.
כיוון שביקשת מהחלום סימן ושאלת מה את צריכה לעשות, לי נראה שהתשובה די ברורה ושאין מקום לשחרר אותו, מה גם שאני לא בטוח כיצד ניתן לעשות דבר שכזה.

אבל את יכולה לשחרר משהו אחר, את כן יכולה לשחרר את הכאב מהמחלה, את מהסבל שחוויתם, וכאן המקום להשאיר את האהבה והזיכרונות היפים אצלך ושלחרר את הכאב.
לשחרר את הכאב יכול להתחיל בלשחרר את החפצים שמזכירים לך את החלקים הקשים של סיום התהליך כגון: בגדים (כמו החולצה הגדולה מהחלום), מסמכים וחפצים. כמובן שעזרה מקצועית תעזור מאד, אבל זה כבר אינו קשור לחלום.

אני מניח שאת חוששת לאבד את בעלך, אבל את זה אף אחד לא יוכל לקחת ממך, מה שאת יכולה לעשות הוא לשחרר את הכאב, וכשזה יקרה יתפנה מקום לאהבה, לזיכרונות הנעימים ולכול מה שהיה טוב ביניכם.

 

פינת הסימבולים בחלום

עד לפני 300 שנים רבים האמינו שהגילאים 49 ו-63, הם הכי מסוכנים, כיוון שבגילאים אלו קיימת הסבירות הכי גדולה למות.
עד לפני 300 שנים רבים האמינו שהגילאים 49 ו-63, הם הכי מסוכנים, כיוון שבגילאים אלו קיימת הסבירות הכי גדולה למות.

 

מרחב החלום

עד לפני 300 שנים לאדם לא היה מושג לגבי הסיבות שבגללם מגיע זמנו של האדם למות. אנשים סברו שהמוות מגיע בהפתעה, ללא הודעה מוקדמת ומתי שהוא רוצה. ייתרה על כך, רבים האמינו שהשנים 49, או 63 לחיינו הם השנים הכי מסוכנות, שכן בגיל זה קיימת הסבירות הכי גדולה למות.
מי ששינה לגמרי את הגישה לעניין המוות היה אדמונד היילי, אותו אסטרונום נודע שעל שמו נקרא כוכב השביט היילי. הוא הניח שניתן לחשב את ההסתברות של החיים והמוות ושכל שצריך זה רק נתונים טובים.
האלי אסף נתונים מבתי קברות ומרישומי אוכלוסין ואת התוצאות שם בטבלה. בצד אחד הוא שם את הגיל ובצד שני כמה אנשים חיים באותו גיל.
היילי לא מצא שום דבר מיוחד לגבי הגילאים 49, או גיל 63, אבל מה שהוא גילה היה מהפכני במידה שלא תשוער. הוא גילה שככל שאנו מתבגרים, כך גדלים הסיכויים שלנו למות.

עכשיו זה נשמע לנו ברור מאליו, אולם לפני 1693, אנשים חשבו שהסיכויים דומים אצל כולם ובכול גיל, צעירים וזקנים כאחד.
מרחב החלום לדעתי נמצא בדיוק באותו מקום חשוך שכפי היה יחס האדם למוות לפני 300 שנים. אנחנו חולמים בכול לילה ושליש מהזמן שלנו אנו מבלים בשינה, אולם משום מה האדם נוהג עם החלום באותה הדרך מאז ומתמיד. בכול לילה אנו הולכים לישון, בכול בוקר קמים ואין לנו מושג לרוב מה יכול לגרום לאותם חלומות להופיע, מה אפשר לעשות אתם ונראה שהכול הוא עניין אקראי. אם מורפיאוס, אל החלומות, יבוא לבקר אז כנראה יהיה חלום, ואם לא אז בבוקר נקום ללא זיכרון של חלום.
אך זה אינו נכון. העבודה עם מרחב החלום היא כן אפשרית. מרחב החלום הנו כלי עצום דרכו אנו יכולים להתמודד עם קשיים, לטפל בעצמנו, להתאמן על בעיות, לפתור בעיות ועוד. ורק בגלל חוסר ידע אנו מאמינים באקראיות של החלום, ולא רותמים את החלומות שלנו כדי שיעזרו לנו להתפתח.

אחת הדרכים המוכרות והפשוטות לעבוד עם מרחב החלום הוא לבקש "בקשת חלום". בקשת חלום זו דרך טבעית, אינטואיטיבית, בה לפני שאנו הולכים לישון אנו מבקשים משהו מהחלום שלנו.
כמובן שאין מה לבקש מהחלום שלא יהיה יותר מלחמות וגם לזכות בלוטו זו בקשה קצת מוגזמת, אולם אנו יכולים לבקש מהחלום לפתור דילמה שיש לנו, לבקש עזרה בפתרון בעיה ואפילו לבקש להיזכר איפה שמתי את המפתחות הרזרביים של הרכב.
זה ממש פשוט: מייד כששמים את הראש על הכרית, עוצמים עיניים ומבקשים: "מרחב חלוםבבקשה תעזור לי למצוא פתרון לריב שיש לי עם הבת שלי".
בדרךכלל מרחב החלום מייד מגיב, כבר באותו הלילה, אולם ייתכן וזה ייקח עוד כמה לילות. התאזרו בסבלנות ולא לשכוח לרשום את החלומות שלכם מיד כשאתם קמים.

אתם מוזמנים לקרוא עוד מאמרים מעניינים על חלומות במדור פתרון חלומות, ואולי תרצו לקרוא גם על קלפי טארוט

קורס התפתחות והעצמה אישית דרך פתרון חלומות

Save

הכותב: שגיא מנדלבוים

© שגיא מנדלבוים מטפל בהומיאופתיה קלאסית, ובעל ניסיון של 27 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושאי טארוט וחלומות אותם הוא מלמד בתל-אביב ובמרכזים שונים ברחבי הארץ. את שגיא הנכם מוזמנים לפגוש בהרצאת המבוא הקרובה וכן בקורסים: טארוט, טארוט מתקדמים ובקורס פענוח חלומות.
על הכותב בהרחבה

1 תגובה על “לשכב עם המתים”

  1. מקסים, תודה!
    איזה כיף שלא צריך לשחרר את הטוב, (ואת מה שאנחנו אוהבים, בעיקר…)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *