קלף שני מטבעות: כיצד לזהות התלבטות מדומה?

כל אחד עמד בפני התלבטות לא קלה בשלב זה או אחר של חייו. כולם מכירים את המקום הזה, בו אנו לא מצליחים להחליט, ונכנסים למערבולת רגשות וחוסר אונים. אך מה שאנו פחות מודעים לו הוא שלמעשה למקום מורכב רגשית זה, יש שם, ושבקלפי טארוט קוראים לו "דרך ההתלבטות המדומה".  נתיב זה, בו כולנו זוכים לצעוד בשלב מסוים של חיינו,  הוא אחד משבעים ושמונה נתיבי החיים שאותם קלפי הטארוט מייצגים. נתיב שאלו שהלכו בו לפנינו יודעים לספר לנו לא רק מה יהיה בסופו, כיצד נתנהל בו, אלא חשוב יותר – הם יכולים לגלות  לנו מהי הבחירה הנכונה שעלינו לעשות.
ולאלו שחושבים שקלפי טארוט משמשים לעתידות אומר שכמו בהרבה תחומים, גם במקצוע זה, יש הרבה גישות והגישה שאותה אני מאמץ אינה רואה בקלפים כלי של ניבוי העתיד, אלא כלי הנועד להראות לנו את הדרך בה אנו הולכים ולהציג לנו את הבחירות העומדות בפנינו.

היכן ההתלבטות מתחילה? במספר שניים

ההליכה בדרך ההתלבטות המדומה היא אחת מארבעה נתיבים המאופיינים על-ידי המספר שניים. שם למעשה זה מתחיל ודרך הבנת משמעות המספר שניים ניתן להבין כיצד ייתכן שדבר שאמור להיות לנו כל-כך ברור הופך להיות מורכב ומסובך.

קיימות שתי גישות נומרולוגיות מרכזיות המסבירות את המספר שניים: הגישה הקלאסית והגישה הקבלית. הנומרולוגיה הקלאסית רואה את רצף המספרים כהתפתחות המתחילה במספר אחד ומסתיימת בספרה עשר. המספר שניים על-פי גישה זו הוא ההמשך של המספר אחד ולכן לטענת גישה זו, כיוון שהאחד הוא הראשון, התחלה של הכול, המספר שניים יהיה עזר כנגדו ואת זה נוכל לפגוש בעיקר בקריאות של זוגיות בהן המספר שניים מייצג, בין השאר, הופעה של בני/בנות זוג.

נתיב ההתלבטות המדומה הוא אחד משבעים ושמונה נתיבי החיים שאותם קלפי הטארוט מייצגים. נתיב שאלו שהלכו בו לפנינו יודעים לספר לנו לא רק מה יהיה בסופו, כיצד נתנהל בו, אלא חשוב יותר – הם יכולים לגלות  לנו מהי הבחירה הנכונה שעלינו לעשות. 

הגישה הקבלית, הגישה אותה אני מאמץ, רואה את הדברים אחרת, וטוענת שהמספר שניים הוא עדות לכך שהאחד, שהיה עד עכשיו מושלם – התנפץ. גישה זו טוענת שעד עכשיו השואל עשה אידיאליזציה של המציאות וחשב שנושא השאלה מושלם, אך עכשיו כשהאחד המושלם התנפץ נוצר משבר בו אנו נאלצים להכיר בעובדה שהחיים רחוקים מלהיות מושלמים. אך היכרות עם עובדה זו איננה מכשול, להפך, היא פותחת בפנינו אפשרויות חדשות שלא הכרנו קודם ועוזרת לנו להבין ששלמות זהו מצב אליו מגיעים בדרך של מסע ארוך, איטי ולא קל.

התנ"ך יכול היה להתחיל באות "א", למשל במילה "אלוהים" וזה אפילו היה נשמע הגיוני, אך התנ"ך מתחיל באות "ב" (המספר שניים). הקבלה אומרת שזהו הרמז הראשון לפער הקיים בין האלוהות (האחד השלם) לבין עולם החומר וכבר כאן, בבראשית של הכול, עלינו להבין שהמסע אל האלוהות (או אל השלמות במקרה שלנו) הוא מרכז העבודה הרוחנית שלנו. זהו מסע של חזרה הביתה למקום השלם שבו אנו שואפים להיות מאז ומתמיד, המסע על ה"אחד" הקיים בכול תחום, והתפקיד שלנו הוא לצאת לדרך הארוכה.

בשלב המספר שניים אנו משולים ליין ששוכב בחבית ומבשיל. אנו עוד לא מוכנים לפעול כיוון שאנו עוד לא בשלים, וכול אחד מנתיבי המספר שניים מספר לנו מה הדבר שאותו אנו צריכים לשנות. קלף הטארוט שני מטבעות מלמד שההבשלה מתאפשרת בדרך ההתנסות. במקרה זה אנו מוכנים וצריכים להתחיל להתנסות, אולם מה שמפריע לנו היא העובדה שאנו כל הזמן משווים את עצמנו אל המושלם ורוצים שהכול יהיה מושלם. מסיבה זו אנו חושבים שאנו עוד לא מוכנים, לא בטוחים בעצמנו וחושבים שאחרים יודעים טוב יותר מהו הפתרון עבורנו. 

ההבדל בין בן מלך לאדם פשוט

הסיפור המתאר את נתיב ההתלבטות המדומה הוא סיפורו של דיאדלוס והוא שונה לגמרי מסיפורו של יאסון , גיבור סדרת יסוד האש. בעוד שיאסון הינו בן מלך, צאצא של אל שגם בגלות וללא תואר התנהג והרגיש כמו מלך, דיאדלוס למרות הצלחותיו וכישרונו הרב חושש שהוא עדיין לא אומן מספיק מוצלח ושיש לו עוד הרבה מה ללמוד.
הסיפור מתחיל כאשר האלה אתנה מכריזה כי הגיבור שלנו הוא ללא ספק אחד מהאומנים המוכשרים ביותר ומוסיפה לשבח ולהגיד שכישרונו לא נופל מכישוריהם של אלים. אך למרות הברכות והשבחים דיאדלוס לא מרגיש שמגיעים לו כל אותם שבחים ולא הבין מדוע אתנה כה מתלהבת מעבודתו המושלמת, מדוע ההצלחה כה מאירה לו פנים, ומדוע בני אלים, מלכים ואנשי אצולה עומדים בפתח בית המלאכה שלו ומשלמים כסף רב על עבודתו.

סיפור זה מלמד אותנו על ההבדלים בין יסוד האש ליסוד האדמה ועל הנתיבים בהם בוחרים ללכת כל אחד מהצועדים ביסודות אלו. בעוד שיאסון (יסוד האש) היה מקבל את הצלחתו כמובן מאליו ומתהדר בה, דיאדלוס לא מרגיש כך, וחושב שהוא אינו באמת כה מוכשר כפי שהכול חושבים, הוא מודע לכך שהוא רק נמצא בתחילת הקריירה שלו ושלמרות הכול יש לו הרבה מה ללמוד. 

לאן מוביל אותנו הנתיב של קלף טארוט זה…

הארכיטיפ של הקלף

האומן דיאדלוס קיים בכולנו, והוא מייצג ארכיטיפ שכאשר הוא יתעורר, תתחזק בנו תחושת השווא שאנו לא בשלים מספיק, שאנו לא מוכנים, שאנו צריכים עוד ללמוד, להתנסות ושאנו עוד לא מספיק טובים. ארכיטיפ זה הוא זה שדוחף אותנו ללכת בנתיב ההתלבטות המדומה ולהתמקד בקשיים, בסיבות שבגללן הכול עלול להסתבך, במקום לפעול.  

אם ההתלבטות מדומה, אז מהו הפתרון?  

נתיב ההתלבטות המדומה, אותו מייצג הקלף שני מטבעות, מראה לנו שבכול הקשור לנושא השאלה מצבנו מצויין. קלף טארוט זה מראה שיש לנו את הכישרון, היכולת, הבשלות והאפשרות להצליח. אין ספק שההצלחה מחכה לנו, שאנו יכולים ליהנות ממה שיש לנו, ויכולים להירגע כי הכול בסדר. 

כשאנו צועדים בנתיב ההתלבטות המדומה, אנו חושבים שאנו מתלבטים. הכול נראה לא ברור, מבולבל, לא בטוח, ונראה שאנו לא יכולים לסמוך על שיקול הדעת שלנו. אבל זה לא נכון!
מה שקורה באמת הוא שהחלק הלא בטוח שבנו מתעורר, ושד זה משכנע אותנו לא לפעול ולהמתין. בפועל אנו פשוט מתחבאים מאחורי ההתלבטות שלנו כדי להישאר תקועים. 
עמוק בפנים נמצאת התשובה וכדי לדעת מהי התשובה הנכונה אנו צריכים לשאול את עצמנו שאלה פשוטה מאד: "כיצד היינו פועלים בעולם מושלם?".

אבל… יש משהו שעוצר אותנו, שמעכב אותנו וחוסם אותנו. אנו מתקשים לעבור לשלב הבא ובזה עוסק הקלף:
כשאנו צועדים בנתיב ההתלבטות המדומה, אנו חושבים שאנו מתלבטים. הכול נראה לא ברור, מבולבל, לא בטוח, ונראה שאנו לא יכולים לסמוך על שיקול הדעת שלנו.
אבל זה לא נכון!
מה שקורה באמת הוא שהחלק הלא בטוח שבנו מתעורר, ושד זה משכנע אותנו שלא לפעול ולהמתין. בפועל אנו פשוט מתחבאים מאחורי ההתלבטות שלנו כדי להישאר תקועים.
עמוק בפנים נמצאת התשובה וכדי לדעת מהי התשובה הנכונה אנו צריכים לשאול את עצמנו שאלה פשוטה מאד: "כיצד היינו פועלים בעולם מושלם?".

זה הכול, רק שאלה אחת קטנה וכל הבלבול וחוסר האונים יסתיים. התשובה לשאלה הזו – היא הפתרון לבעיה שלנו, וכל שאנו צריכים לעשות הוא לפעול כפי שהיינו פועלים בעולם המושלם ולהתעלם מכול הבעיות והקשיים האחרים.
זה לא קל כיוון שלתשובה תתלווה המילה "אבל…" "בעולם מושלם הייתי מוותר על הקידום  ומקדיש יותר זמן למשפחה, "אבל…" , בעולם מושלם הייתי מזמן מבקש מהבוס שלי העלאה, "אבל…"
ולכאורה מדוע שלא נקשיב ל-"אבל" הזה? ומדוע לא? כיוון שאלו שהלכו בדרך ההתלבטות המדומה ובחרו בדר ה"אבל…", יספרו לכם שהדרך הזו לא הביאה אותם לשום מקום, להיפך. בסוף דרך זו מחכה לכם צער וחוסר סיפוק. נתיב ההתלבטות המדומה נראה בלתי מזיק, אולם בסוף הדרך מחכים לנו עתיד לא פשוט. זהו נתיב מסוכן ושאם לא נפעל מהמקום הנכון, אם נבחר ב"אבל…", לא באמת נהיה מסופקים, ובסופו של דבר כשנגלה שאנו מוותרים על הדבר הנכון, נשלם את המחיר.

דוגמא: מגיע אלינו יוסי עם דילמה קשה. הציעו לו קידום רציני בעבודה הוא מתלבט ולא בטוח שנכון לו לקחת את התפקיד.
"כיצד היית פועל בעולם מושלם?", נשאל אותו.
ויוסי, כמו רבים אחרים יחלק את התשובה לשניים: "מצד אחד", הוא יאמר, "בעולם מושלם לא הייתי משקיע את רוב הזמן שלי בעבודה ומקדיש יותר זמן למשפחה. יש לי שני ילדים קטנים ואשה שצריכים אותי בבית ואני יודע שהעובדה שאני לא נמצא בבית רוב הזמן, כולל סופי שבוע פוגעת במשפחה. אבל…."  (והנה ה"אבל…." שאנחנו מחפשים) "מצד שני הקידום כולל משכורת עתק שבזכותה אוכל לתת למשפחה שלי את כל מה שחלמנו עליו. חבל לי לוותר על הזדמנות כל-כך גדולה." 

יוסי, בסיפור אחר, יכול להגיד לנו: "בעולם מושלם אפילו לא הייתי חושב פעמיים. אני רווק, צעיר, ללא מחויבויות ואין לי שום בעיה לתת את כל מה שצריך. אבל…. אני חושש שהתפקיד גדול עליי ושאין לי מספיק ניסיון. 

אמנם בשני המקרים השואל אומר שהוא מתלבט, אולם זו התלבטות מדומה. השואל יודע מה הצעד הנכון עבורו, הוא אמר לנו מה הוא רוצה לעשות, אבל הוא בוחר להתחבא מאחורי תירוצים וטוען שהוא לכאורה מאד מתלבט.
בשני המקרים עליו לפעול כפי שהוא היה פועל בעולם מושלם. במקרה הראשון השואל צריך לבחור להיות עם המשפחה שלו ובמקרה השני השואל צריך להיכנס לתפקיד החדש והמאתגר, למרות החרדות שלו. 

הבחירה הנכונה שעלינו לעשות בקלף זה היא מאד פשוטה, אולם מה שנוטים לעשות אלו ההולכים בנתיב ההתלבטויות המדומות, הוא לבחור את הבחירה הלא נכונה ולנסות להתמודד עם ההשלכות של בחירה זו.
כיוון שהבחירה היא לא בחירה מוחלטת ואינה באה מהלב, אנו ננסה בשלב ראשון לתמרן בין שני המצבים, ננסה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. באפשרות הראשונה השואל שלנו ינסה להיות יותר בבית, לישון פחות ולהשלים עבודה בלילות, להביא את העבודה הביתה ואת הבית לעבודה. אולם בסופו של דבר התמרונים לא יצליחו, השואל ייכשל והוא עלול לאבד גם את הבית וגם את העבודה. 

איך ידעת שאני מתלבט?

במקומות רבים נקרא הקלף שני מטבעות "התלבטות", אולם דעתי היא שזה אינו מדויק. אם נאמר ללקוח שאנו רואים שהוא מתלבט עיניו ידלקו והוא מייד יאשר את הדברים ויאמר: "עכשיו אני יודע שהגעתי למקום הנכון, סוף סוף מבינים אותי" אבל להגיד לשואל שהוא מתלבט זה כמו לשפוך שמן למדורה. אם נגיד לו שהוא מתלבט השיחה תעסוק בהתלבטות ולא בפתרון. כל עוד אנו עוסקים בהתלבטות עצמה אנו נותנים לגיטימציה לעצמנו להמשיך להשתהות, לא לפעול ולעסוק להמשיך עסוק בבעיה עצמה.
אולי נראה שקלף זה בלתי מזיק, אולם זהו קלף אזהרה ואם לא נפעל נכון, אם נבחר בדרך הלא נכונה לא נרגיש תחושת סיפוק, לא נעשה את הדברים בלב שלם ובסופו של דבר גם נשלם מחיר כבד.

לכן כשנמצא את עצמנו הולכים בנתיב ההתלבטות המדומה, עלינו לזכור שהדרך הנכונה בה עלינו לפעול היא דרך הלב. עלינו ללכת אחר נטיית ליבנו ולהבין שאנו כן יודעים מה נכון לנו לעשות, אנו פשוט צריכים אומץ ונחישות כדי לעשות את זה. כשנפעל ונעשה את הדבר הנכון ממקום כזה נרגיש תחושת שלמות, סיפוק ואושר וחשוב יותר – לא נביט אחורה. 

למאמר הבא: מתי מקבלים הכרה וגמול

(המאמר הקודם:  מה קודם למה הצלחה כספית או הגשמה עצמית)

Save