קלף השטן: במקום בו אין אור יש חושך

השטן הפרטי שלנו

רבים מאתנו לא מודעים לקיומו, אך בכולנו נמצא השטן, מחכה שנעיר אותו או יותר נכון, לרגע שנכנע לו, ומאותו רגע "נהנה" משירותו כמורה פרטי. נעבור שיעורים חוזרים עד שנלמד מה היא האמת שבתוכנו? למה להקשיב וממה להתעלם?

השטן מופיע בשלושת הדתות. מיוצג כישות נבדלת מהסביבה, אך במציאות שלנו הוא יכול להופיע בתכונות שליליות שלנו – כניעה ליצרים, הזנחה ועוד. הוא ה"שד" שלנו, היצר, הכניעה לחוויות רגעיות. אין לו תפקיד בפיתוח העתיד והוא יודע לזהות את הריק שבנו ולמלא אותו בשקר.

פירוש המילה שטן, עפ"י היהדות, הוא "השוטה מן הדרך"  וזהו גם תפקידו הראשי בעלילה שלנו, להסיט אותנו מדרך הישר וממידות המוסר. הסוף הצפוי לשטן, כלומר היעד שלו, הוא לשעבד אליו את בני האדם וביום הדין לנטוש אותם. באשר לדמות השטן, קיימות מחלוקות רבות, יש המכנים אותו סוג של מלאך, אך על פי הקוראן, בשונה משאר המלאכים, שנבראו מאור, הוא נברא מאש, מעין דמות המכורה לתשוקה. 

לא להיכנס לפאניקה!

ליז גרין רואה את השטן לאו דווקא כדמות שטנית, אלא כמייצגת את הצדדים שאנו פחות אוהבים באישיות שלנו. לטענתה, הקלף קורא לנו ללמוד ולהכיר את הצדדים האלו, להיות קשורים אליהם ולא לפחד מהם. חלק מהתכונות השטניות שלנו יכולים למצוא ביטוי במקומות חיוביים והיכרות עם היצרים ההרסניים האחרים הקיימים בנו, יכול לעזור לנו להתמודד אתם.
ליז גרין בחרה לייצג את השטן על ידי דמותו של האל פאן במיתולוגיה היוונית,  אל הרועים ומייצג גם את המוזיקה והשעשועים. דמותו של פאן מוצגת כיצור בעל חצי גוף תחתון של תיש וחצי עליון של אדם עם קרניים וזקן תיש. בימי הביניים שימשה דמות זו לתיאור שדים. 

מקור המילה פאניקה הוא מהאל פאן במיתולוגיה היוונית. ייתכן כי מקורה באגדות בעקבות השתעשעותו של האל פאן – בהפחדה פתאומית של עדרי עזים וכבשים, בפחד הפתאומי שחש מי שנתקל באל פאן באזור שומם, או לחילופין הפחד שעלה משמיעת קולות מוזרים ומעוררי אימה שהיו אנשים שומעים בלילות, אשר יוחסו לאל פאן.

השטן בקלפי טארוט

קלף השטן כפי שמצויר בקלפי טארוט ריידר, מציג גבר ואישה ערומים, כמסר המשלב הורמונים ויצרים. דמותו של השד יוצרת הקשר של הזנחה ו"תאוות בשרים" במקביל לכוח והקשירה של הזוג לשטן. מראה על נטיית האדם להתמכר אליו וגם את הקושי להשתחרר ממנו. בחפיסות קלפים שונות מיוצג השטן כגבר יפה תואר, בעל קסם. כאן בא לידי ביטוי הרושם הראשוני שגורם, לנו הגיבורים בסיפור, לאבד את יכולות השיפוט, להתנתק מההיגיון ולהתמכר לחוויה. 

הפגישה עם השטן

כאשר אנו בצמתים בחיינו, מאבדים מעט את המצפן וחורגים מנורמות כי נוח לנו וקל, כי זה יסתדר ובפועל ברוב המקרים, זה לא מסתדר מעצמו. זוהי התחלה של שיעור שטן נוסף בחיים. חשוב לעבור שיעורי שטן דווקא, על מנת שנדע להעריך יותר את הקיים, את מה שניראה כמשעמם וכברור מאליו, המעניק לנו יציבות.
אין הכוונה בכך, שלהשתטות לפעמים יתר על המידה, זה רע,  אלא למקרים שהיצר הופך לדרך התנהלות, רגעים בהם מתנתקים מנורמות ומתמידים בכך. 

מדוע נכנעים לשטן?

בפגישות הראשונות עם השטן הוא פשוט גורם לנו להרגיש טוב. יש לו אפקט של חוויה חיובית זמנית. הוא גורם לנו להרגיש הנאה במקום בו איבדנו אותה. הדבר דומה לאותו גבר המתאהב בבחורה כשהוא והיא במערכת נישואים שאיבדה את התשוקה והם מבלים, נהנים וחוגגים וכייף להם עד ש… עד שזה מתגלה ולובש פנים אחרות  וכל אחד מהם "נהנה" מעוד שיעור של השטן שעד לא מזמן לבש פנים של מלאך.

את מי השטן תוקף? בחצר של מי הוא גדל?

בפגישות הראשונות עם השטן הוא פשוט גורם לנו להרגיש טוב. יש לו אפקט של חוויה חיובית זמנית. והוא גורם לנו להרגיש הנאה.

לשטן שלנו אין לקוחות ספציפיים, הוא פונה לכולם, במינונים שונים, אך אין ספק שהוא מגיע לכל אחד ואחת.  אותו גבר שמתחיל להמר "בקטנות" ולבסוף מאבד את ביתו, אותה בחורה נשואה שמקיימת קשר זוגי עם גבר נשוי, אותם מאחרים כרוניים שמתפלאים שבעבודה כועסים עליהם ואותה משפחה שהפכה את המינוס בבנק למימון תענוגות החיים שלה. חברים, זה קורה לכולנו וזה טבעי כי אנחנו בני אדם ומגן עדן אנחנו מצויים בשיעורים ומבחנים.
אך החשוב מכל, אצל "ידידינו השטן" הוא שנזהה אותו ולא נאמץ אותו. שנלמד מתי הוא מופיע אצלנו ומתי לסיים את הופעתו. היופי כאן הוא שכאשר נחזק את האופי שלנו, נפגוש בו פחות ופחות. אוייבת של השטן היא המודעות העצמית שלנו והיכולת ללמוד ממנה את השיעורים החשובים (אצל כל אדם זה שונה), ככל שנפתח את המודעות העצמית שלנו, נעמוד חסינים יותר מול פיתויי השטן. 

מדוע השטן אוהב את האומנים, השחקנים והסלבס?

בתכונותיהם, לאומנים רבים יש את הצורך ליצור כל הזמן (לא סתם הם אומנים), להיות בעשיה והתרגשות, אכן מקצועות לא קלים. אך מה קורה כאשר לא הכול על מי מנוחות? בדיוק בנקודה זו מחכה ליוצרים שלנו השטן, שאומר, "אם אין לכם יצירה המביאה לכם סיפוק תיכנעו ליצר". לאותם תכונות המעניקות "תחושה טובה" אך גם רגעית, באותם נקודות בדיוק שרוצים לברוח… מתחילות התמכרויות, הימורים וכל העומד בדרך המצליח ליצור השפעה שלילית על הגיבורים שלנו.
"פתאום" מהבמה הכי מפוארת, עם קהל מעריצים גדול הם מגיעים לקיצון השני – הבדידות, החוסר ו"ממלכת אי הוודאות". עכשיו דווקא מהמקום שלנו, כקוראים, אנו מבינים שזה לא קרה סתם… יש כאן מצב של שיעבוד להרגלים הלא נכונים וברגע האמת, אותם הרגלים ("שטניים"), נוטשים אותם ומשאירים את האומנים חסרי כל. 

נתיב החזרה לתלם…

הדרך בחזרה לתלם עוברת בשבילי הנורמות והמוסר. כאשר נרצה לחזור, נחפש את אותם דברים שמחזירים לנו את האמת לחיים והפעם לטווח רחוק. גם אם לכאורה, נתפסים כמשעממים.  החשוב מכל לחפש "תרופה" שתהייה התחליף לשטן. לדוגמא: אם הנטייה של רמי, לחפש ריגוש בחייו כל הזמן והוא כבר מזמן לא מוצא את זה בזוגיות שלו עם ציפי, אז במקום לחפש זאת בחוץ, במידה והחליט לשמור על הזוגיות, ישקיע זמן באיך להפוך אותה לנועזת… לצורך העניין: ירשם עם אשתו לרכיבת סוסים, ייסע איתה לחו"ל, למזרח הרחוק ומכאן, השמיים הם הגבול. כך בעצם, יחזיר את השטן (היצר הרע) לתרדמת וישמור את נישואיו.
בנתיב החזרה לתלם, חשוב לא פחות שנעלה למודעות, כי למקום שממנו יצאנו, עקב דפוסים שונים, ניתן לשוב בכל עת. ככל שנשתמש בניסיון העבר, נחזור לשם פחות ונחזק את האופי שלנו.